מדינת ישראל נ' דהן(עציר)

החלטה

1.זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו על רקע כתב האישום המייחס לו לכאורה ביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע – מספר עבירות, כניסה למקום צבאי, ניסיון לגניבת נשק, ניסיון להובלת נשק, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירות בנשק (החזקת תחמושת), עסקה בנשק – מספר עבירות, גניבת נשק, הובלת נשק, החזקת נשק, ניסיון להדחה בחקירה.

2.כללי

ארגון הגיהאד האסלאמי הפלסטיני (להלן: "הגיהאד"), ארגון החמאס (להלן: "החמאס"), ארגון החיזבאללה (להלן: "חיזבאללה"), ארגון אלתוחיד ואלג'האד (להלן: "אלסלפי"). כלל הארגונים האלה הוכרזו כארגוני טרור על ידי ממשלת ישראל.

מחמוד אבו קוידר (להלן: "מחמוד"), הנו אזרח ישראלי, המתגורר בנגב. מחמוד נהג לאסוף, במשך שנים, כדורים לרובה, ולעשות שימוש באבק השרפה לצורך הכנת פצצות, במהלך שנת 2012 גם מטעני צינור עם אבק השרפה, בין היתר, על מנת להכין מטענים ולעשות בהם שימוש נגד כוחות הביטחון מטעם המדינה.

המשיב במועד הרלוונטי לכתב האישום, היה חייל ששירת בצה"ל, ונמצא בבסיס צריפין, הסמוך לראשון לציון ובאר-יעקב. המשיב מכונה גם "אביב".

3.על פי עובדות האישום הראשון, נטען, כי במועד שאינו ידוע למאשימה במדויק, סמוך לחודש נובמבר 2012, הציע אלמוג קאסוטו (להלן: "אלמוג") למחמוד, לקשור אתו ועם המשיב קשר לגנוב מצה"ל נשק ותחמושת, ולמכור אותם תמורת רווח כספי. מחמוד הסכים והצטרף לקשר. במסגרת הקשר ולשם קידומו, בהמשך היום, נפגשו המשיב, אלמוג ומחמוד בבסיס הצבאי צריפין, לשם נסעו מחמוד ואלמוג לפי הוראותיו של המשיב, מחמוד הוריד את אלמוג, בתיאום מראש, ליד פרצה בגדר הבסיס שם המתין לו המשיב. מחמוד המתין מחוץ לבסיס, ואילו אלמוג נכנס לבסיס מבעד לפרצה בגדר, בתיאום עם המשיב וחיפשו יחד בבסיס אחר נשק שניתן לגנוב אותו, אולם לא עלה בידם לאתר נשק שאינו בהשגחה, לבסוף ויתרו המשיב ואלמוג על התכנית, אלמוג יצא מהבסיס, חבר למחמוד, והשניים עזבו את המקום.

על פי עובדות האישום השני, נטען, כי למחרת היום שבו ניסו לגנוב נשק, כמפורט באישום הראשון, התקשר מחמוד למשיב ולבקשת המשיב, השניים קשרו קשר, כי מחמוד ישיג למשיב סם מסוכן מסוג חשיש. מחמוד רכש "אצבע" של חשיש, ולמחרת היום נסע לבסיס צריפין, שם פגש את המשיב בשעות הערב ומסר לו את הסם. השניים נסעו לביתו של המשיב בשדרות, שם מסר המשיב למחמוד בתמורה 100 כדורים לרובה מסוג 16M, אותם השיג ללא היתר במסגרת שירותו בבסיס.

על פי עובדות האישום השלישי, נטען, כי במועד שאינו ידוע למאשימה במדויק, אולם סמוך לאחר האירועים שפורטו לעיל, במהלך חודש נובמבר 2012 או סמוך לו, קשר המשיב קשר עם מחמוד, לגנוב כמות גדולה של תחמושת מבסיס צה"ל. במסגרת הקשר ולשם קידומו, נדברו ביניהם המשיב ומחמוד, כי המשיב יגנוב כדורים של 16M מבסיס צבאי אליו יש לו גישה וימסור אותו למחמוד. בתמורה ייתן מחמוד למשיב כסף מזומן וסמים שאותם יוכל המשיב להפיץ. עוד נטען, כי במסגרת הקשר ולשם קידומו, בתיאום מראש, הגיע מחמוד לבסיס בצריפין, בעת שהמשיב היה שם, והמתין למשיב ליד הבסיס ברכב, המשיב הוציא תיק מהבסיס, והצטרף למחמוד.

נטען, כי מחמוד אסף את המשיב מהבסיס והשניים נסעו יחד לחנייה סמוכה, שם הוציא המשיב את התיק שהביא עמו מהבסיס, אשר הכיל למעלה מעשרה קרטונים, כשבכל אחד מהם שלושים כדורים, והניחם בין השיחים. לאחר מכן, הסיע מחמוד חזרה את המשיב לבסיס, המשיב נכנס שוב לבסיס, הניח עוד כמות גדולה של כדורים בכיסי מעילו, והוציאם מחוץ לבסיס לאותו מקום מסתור. עוד נטען, כי המשיב ומחמוד עזבו את המקום, ועל פי התכנון עם המשיב, נטל מחמוד את כל הכדורים מהמקום לרשותו והובילם לביתו, שם הסתירם בדלי גדול במחסן, ביחד עם אחיו. (סך הכול 1,000 כדורים חדשים מסוג 16M)

עוד נטען, כי במקביל למעשים אלה, ביקש המשיב ממחמוד שילווה לו סכום כסף, ומחמוד מסר למשיב 1,500 ₪ כהלוואה ללא הגבלת זמן, אותה לא החזיר המשיב עד למועד מעצרו.

על פי עובדות האישום הרביעי, נטען, כי באותו היום, בעקבות קבלת הכמות הגדולה של התחמושת כמפורט באישום הקודם, הציע סאמח, אחיו של מחמוד, למחמוד, כי ירכשו רובה גנוב מסוג 16M , בו ניתן לעשות שימוש בתחמושת שקיבלו מהמשיב. מחמוד הסכים, בירר עם אחרים, אודות מחיר השוק של רובה גנוב, ואף שוחח בעניין זה עם המשיב והציע לו לקשור עמו קשר לגנוב רובה לשם מכירתו, כשהוא מודיע לו, כי מחירו של רובה גנוב יהיה עשרות אלפי שקלים. נטען, כי המשיב הסכים וקשר עם מחמוד קשר, כי ינסה לגנוב נשק מהבסיס בו משרת. בפועל לא נגנב רובה במסגרת הקשר.

על פי עובדות האישום החמישי, נטען כי ביום 10.01.2013, עת שהיה המשיב ואלמוג בחדר החקירות יחד, פנה המשיב לאלמוג ואמר לו שיספר בחקירה שהגיע לבסיס על מנת "לזיין", ולא ידבר על דברים אחרים – במעשיו אלו, המשיב ניסה להניע את אלמוג שימסור הודעת שקר בחקירה על פי דין.

4.ב"כ המבקשת טען, כי התשתית הראייתית הלכאורית העומדת לחובת המשיב, מבוססת על הודאותיו של המשיב בחלק מהמעשים, הודעות שותפיו למעשים, אמרות של המשיב, מוקלטות, בפני חוקר ובשיחה עם חשוד אחר, תפיסת אמל"ח המאמת את גרסאות שותפיו ועוד. באשר לעילת המעצר נטען, כי מתקיימת עילת מעצר סטטוטורית. עוד נטען, כי המשיב במעשיו מסכן את ביטחון הציבור, בכך שהוא חייל, גונב תחמושת ומנסה לגנוב נשק, והכול למען בצע כסף. עוד נטען, שקיים יסוד סביר לחשש, כי באם ישוחרר המשיב ינסה לשבש הליכי משפט, לאור העובדה, כי המשיב כבר ניסה לשבש הליכים עם חשוד אחר במהלך החקירה, ולאור העובדה, כי המשיב נפקד משירות צבאי וגם צה"ל חיפש אחריו בעת שנעצר. בנסיבות דנן נטען, ולמרות גילו הצעיר של המשיב, אין כל חלופה שיש בה כדי להבטיח את מטרות המעצר ועל כן עתרו למעצרו עד תום ההליכים.

5.ב"כ המשיב מנגד, לא חלק על דבר קיומן של ראיות לכאורה , אם כי, טען, כי חלק לא מבוטל מהתחמושת שהמשיב העביר הייתה ללא קליע, כך שמתוך ה-1,100 כדורים, כ-400 היו ללא קליע. עוד טען, כי אין המדובר בתחמושת שהייתה בתוך מחסן תחמושת, אלא תחמושת שהמשיב אסף במהלך שירותו הצבאי. עוד נטען, כי המטרה מהעברת הכדורים הייתה לשם סחר במתכות, הואיל ומחמוד ובני משפחתו עוסקים בסחר במתכות, גם על פי חומר הראיות. עניין זה לא במחלוקת. באשר לאישומים ביחס לקשירת הקשר, נטען, כי קיים קושי לטעון, כי התקיימו כל יסודות העבירה.

באשר לעילת המעצר – לא חלק ב"כ המשיב על קיומה. יחד עם זאת, טען, כי מדובר במשיב צעיר ללא עבר פלילי. עוד נטען, כי עצם הפסקת שירותו הצבאי של המשיב, יש בו כדי להקהות את המסוכנות הסטטוטורית העומדת לחובתו, ועל כן עתר הסנגור לקבלת תסקיר שיבחן חלופת מעצר בעניינו.

6.לאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים, וכן עיינתי בכלל חומר החקירה שהונח בפניי, גם בעניינו של אלמוג קאסוטו במ"ת 36867-01-13, וכן בעניינו של מחמוד אבו קוידר במ"ת 35444-01-13, וסאמח אבו קוידר במ"ת 35459-01-13, הנני קובע, כי המבקשת הניחה תשתית ראייתית לכאורית לחובת המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, המבוססת, בין היתר, על הודאותיו החלקיות של המשיב (למשל, בהודעתו מיום 13.01.2013, עמ' 1 שורה 11, "אני מסרתי למחמוד שלושה ארבעה חמישה קרטונים מלאים בכדורים בפעם שנתתי לו כדורים ליד הבסיס... מצאתי אותם ליד פח האשפה בבסיס...") העימותים בין השותפים (למשל בהודעת המשיב מיום 13.01.2013, משעומת עם גרסת אלמוג, לפיה אלמוג בא אליו יחד עם מחמוד ונכנס לבסיס דרך הפרצה בגדר כדי לאתר נשק לגניבה, השיב "לא זכור לי דבר כזה... אז הוא (אלמוג) אמר את האמת"), הודעות שותפיו למעשים – הן של מחמוד אבו קוידר (למשל, הודעה מיום 6.01.2013, עמ' 3, שורה 18 "אני לא יודע כמה כדורים שזה בסביבות 1,000 כדורים בערך, וכל הכדורים שנמצאו במחסן הם כדורים שהבאתי מאביב כהן, החייל שסיפרתי עליו וזיהיתי אותו בתמונה, ואלה כדורים שגנב מבסיס צריפין... הוא נכנס לבסיס ואני המתנתי לו בחוץ... לפני שלושה שבועות בערך הביא עוד 100 כדורים תמורת החשיש שהבאתי לו") והן של קאסוטו אלמוג, תפיסת האמל"ח במחסן בבית האחים מחמוד וסאמח אבו קוידר.

באשר לכלל טענות הסנגור ביחס לעובדה שחלק מהכדורים היו עם קליע וחלקם ללא קליע, או ביחס לאם הכדורים שנתפסו במחסן ביתם של האחים מוחמד וסאמח אבו קוידר או באם המשיב קיבל בתמורה סם מסוג חשיש ממחמוד, מקומן של טענות אלה להתלבן בהליך העיקרי ולא בשלב בחינת קיומן של ראיות לכאורה, כך הם פני הדברים גם ביחס לשאלה המשפטית אם יש בהודעת מחמוד כדי לענות על כלל יסודות עבירת קשירת הקשר.

7.המדיניות השיפוטית בעבירות נשק

הלכה היא, כי מעורבות בעבירות נשק מעידה על מסוכנות רבה, שרק בנסיבות חריגות ובמקרים יוצאי דופן ניתן להפיגה בחלופת מעצר. כך נקבע בבש"פ 10028/03: