מדינת ישראל נ' דהן(עציר)

החלטה

1.בהחלטה מיום 17.12.10 הוריתי על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים.

2.מטעם המשיב הוגשה ביום 08.02.11 בקשה לעיון חוזר בהחלטה בדבר מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים. בבקשה מבוקש להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בקהילה טיפולית לגמילה מסמים. ב"כ המשיב טען כי המשיב הוא בן 62 וסובל מהתמכרות לסמים. בבקשה נאמר כי המשיב מעוניין בטיפול גמילה וגם בני משפחתו מעוניינים בכך ומוכנים לסייע בכך. כן נטען בבקשה כי בריאותו של המשיב לקויה ובשל מצב בריאותו, מוצע כי כחלופת מעצר ישהה במוסד "צעדים" השייך לבית חולים בני ציון. בבקשה נאמר כי מוסד "צעדים" מיועד למטופלים עם מגבלות גופניות ובירור ההתאמה אליו נעשה בשיתוף עם שירות המבחן. ב"כ המשיב טען כי עצם הצגת חלופת מעצר, מהווה שינוי נסיבות המצדיקה עיון חוזר.

3.ב"כ המבקשת טען כי הבקשה לעיון חוזר אינה באה בגדר תנאי סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996. כן טען כי הליך גמילה אינו נכון בשלב המעצר וכי שחרור להליך גמילה לא יאיין את מסוכנותו של המשיב כלפי המתלוננת.

4.כמפורט להלן, אני סבורה כי יש מקום להורות על קבלת תסקיר שירות המבחן לעניין החלופה המוצעת על ידי המשיב.

5.בהחלטתי מיום 18.11.10 הוריתי כי שירות המבחן יגיש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב ושירות המבחן הגיש בהתאם תסקיר מיום 05.12.10. כאמור באותו תסקיר, המשיב ביקש לחזור לביתו ולא הציע חלופת מעצר.

6.לאחר דיון אשר התקיים לאחר שהתקבל התסקיר, בהחלטה מיום 17.12.10 קבעתי כי המשיב לא הציע כל חלופת מעצר, לא כל שכן חלופת מעצר מתאימה בנסיבות ולאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, ובכלל זה היעדרה של חלופת מעצר מתאימה, הוריתי על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים.

7.משהחלופה הטיפולית לא הוצעה על ידי המשיב בשלבים המוקדמים וכן משהיעדרה של חלופת מעצר מתאימה היוותה שיקול בהחלטה בדבר מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים, העלאת הצעה לחלופת מעצר מצדיקה עיון בהחלטה בדבר מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים.

8.לא מיותר להזכיר כי בית המשפט מצווה על פי סעיף 21(ב)(1) לחוק המעצרים לשקול בכל מקרה אם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו של המשיב פחותה. "עקרון זה הוא המנחה בכל הנסיבות והוא מחייב לבדוק את התאמתה של חלופת מעצר לגבי כל נאשם באופן אינדיבידואלי" ר' בש"פ 3120/02 אברהם עמר נ' מדינת ישראל (23.04.02). יש מקום, איפוא, לקבלת תסקיר כדי לסייע בידי בית המשפט במילוי חובתו לבחון את האפשרות לשחרר המשיב לחלופת מעצר שפגיעתה בחירותו פחותה.

9.בהחלטתי ניתן משקל גם לגילו של המשיב, מצבו הבריאותי ולעובדה כי ההליכים בעניינו אינם צפויים להסתיים בעת הקרובה.

10.באשר לטענת ב"כ המבקשת כי הליך טיפולי אינו הולם את שלב המעצר, אמנם הכלל הוא שבית המשפט אינו מורה על שחרורו של נאשם לחלופת מעצר לשם התחלת הליך גמילה. עם זאת, לכלל זה חריגים בגדרם יש מקום לבחון את שחרורו של הנאשם לחלופה שיקומית, אף אם טרם הורשע. ר' בש"פ 3137/08 גרנובסקי נ' מדינת ישראל. בש"פ 171/11 ליאור איתן נ' מדינת ישראל, (16.01.11). בש"פ 2184/07 יוסף אוזן נ' מדינת ישראל, (13.03.07). אינני סבורה, בנסיבות המקרה דנן, כי יש להקדים דיון בהתקיימותו של חריג טרם הוגש תסקיר שירות המבחן לעניין החלופה המוצעת.  

11.אשר על האמור, אני מורה כי שירות המבחן יגיש תסקיר נוסף בעניינו של המשיב בו יבחן את חלופת המעצר המוצעת על ידו. שירות המבחן, יבחן, בין השאר, באם יש בחלופה המוצעת כדי להפיג את מסוכנותו של המשיב.

12.מובהר כי אין בהחלטה בדבר קבלת תסקיר שירות המבחן כדי לקבוע כל מסמרות באשר להכרעה בבקשתו של המשיב בעקבות קבלת התסקיר.

13.נקבע לדיון לאחר קבלת תסקיר ליום 17.03.11 שעה 11.30.

המזכירות וב"כ המשיב ימציאו החלטה זו לשירות המבחן.

ניתנה והודעה היום כ' אדר א תשע"א, 24/02/2011 במעמד הנוכחים.

עדנה יוסף-קוזין, שופטת

הוקלד על ידי: אביבה ששון התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: