מדינת ישראל נ' דגמש(עציר)

החלטה

הודעת העד במשטרה מוגשת ומסומנת ת/24.

ניתנה והודעה היום י"ט תמוז תש"ע, 01/07/2010 במעמד הנוכחים.

חגי טרסי, שופט

הכרעת דין

הנאשם הודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום המתוקן. לפיכך הנני מוצא את הנאשם אשם בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום המתוקן:

1.קבלת רכב גנוב – עבירה על סע' 413 י' לחוק העונשין.

2.קבלת רכוש שהושג בפשע – עבירה על סע' 411 לחוק העונשין.

3.הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו- עבירה על סע' 275 לחוק העונשין.

4.שינוי זהות של רכב – עבירה על סע' 413 ט' לחוק העונשין.

5.גניבת כרטיס חיוב – עבירה על סע' 16 לחוק כרטיסי חיוב.

6.נהיגה ללא רישיון – עבירה על סע' 10 (א) לפקודת התעבורה.

7.נהיגה ללא ביטוח – עבירה על סע' 2 (א) לפקודת בטוח רכב מנועי.

ובכך יורשע.

ניתנה והודעה היום י"ט תמוז תש"ע, 01/07/2010 במעמד הנוכחים.

חגי טרסי, שופט

גזר דין

לאחר שמיעת מכלול הראיות בתיק גובש בין הצדדים הסדר טיעון במסגרתו תוקן כתב האישום והנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, הכוללות עבירות של קבלת רכב גנוב, קבלת רכוש שהושג בפשע, הפרעה לשוטר, גניבת כרטיס חיוב, שינוי זהות של רכב ועבירות של נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח. על פי עובדות כתב האישום המתוקן בוצעו בשעות הלילה המאוחרות של יום 4/12/09 שתי עבירות של התפרצות לדירות מגורים, האחת בנתניה והשניה בכפר יונה, על ידי אחר. כעבור שעות אחדות, קיבל הנאשם לידיו את מפתחות הרכב שנגנב באחת ההתפרצויות וכן רכוש שנגנב בשתי ההתפרצויות. הנאשם הסיר את לוחיות הזיהוי מן הרכב על מנת לטשטש את זהות הרכב ולהקשות על זיהויו ונהג בו בסמוך למחסום 407. בעקבות דווח אודות הרכב ביצעו שוטרים חסימה במקום ואז עצר הנאשם את הרכב והחל לברוח רגלית מהמקום. השוטרים קראו לנאשם לעצור אך הוא לא נשמע לקריאותיהם והוסיף לברוח עד שנתפס. באותן נסיבות החזיק הנאשם במס' כרטיסי חיוב שנגנבו בהתפרצויות. את מעשים אלה ביצע הנאשם על אף שלא היה בידו רישיון נהיגה או פוליסת בטוח בת תוקף.

כפי שציינה התובעת בטיעוניה, משקף מקרה זה תופעה נפוצה ביותר בשנים האחרונות, בעיקר באזור המרכז, של התפרצויות לבתי מגורים, במסגרתם נגנבים אף רכביהם של הבעלים. מדובר בתופעה הפוגעת באופן ממשי לא רק במתלוננים שנפגעים ישירות אלא בציבור הישראלי כולו, גם מהבחינה הכלכלית וגם מבחינת תחושת הביטחון האישי. העובדה כי מדובר באירועים שכיחים המסבים נזק ניכר, מחייבת מתן מענה עונשי הולם ומרתיע אשר יכלול בד"כ אף מרכיב משמעותי של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

במקרה הנוכחי, מצטרפות לשיקול יסוד זה נסיבות מחמירות נוספות וביניהן הרכוש הגנוב שנמסר לנאשם, הניסיון לטשטש את תווי הזיהוי של הרכב, ההימלטות מהשוטרים והמרדף הרגלי הממושך והסיכון המיוחד לציבור הכרוך בנהיגת רכב על ידי מי שלא הוכשר לכך. נסיבה נוספת לחומרא נוגעת לגיליון ההרשעות הקודמות של הנאשם, הכולל שני רישומים מבית המשפט הצבאי מהשנים האחרונות ממש. המדובר בעבירות של התחזות כבעל תעודה מאוקטובר 2006 וכן התחזות כאדם אחר במטרה להונות מאוגוסט 2009. בגין עבירה אחרונה זו נדון הנאשם לתקופת מאסר בפועל למשך 3 חודשים ו- 3 ימים, לאחר שהופעל מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו. את העבירות הנוכחיות ביצע הנאשם שבועות ספורים לאחר שחרורו ממאסר זה, ודומה כי גם בשל כך יש צורך בהרתעתו מפני חזרה על מעשים דומים בעתיד.

מנגד, יש לציין את גילו הצעיר של הנאשם, את העדרן של הרשעות קודמות בעבירות מאותו סוג, את תקופת החזקתו במעצר במהלך ניהול המשפט כולו, על כל המשתמע מכך מבחינת תנאי החזקתו ואת העובדה שלא ניהל את הראיות לשווא, וזאת לנוכח התוצאה הסופית בה תוקן כתב האישום באופן משמעותי לקולא. על אף שיקולים אלה, לנוכח חומרת מעשיו של הנאשם ועברו, אינני סבור כי ניתן להסתפק בתקופת המעצר שרוצתה עד כה, ויש מקום להשית על הנאשם עונש מאסר לתקופה ממושכת יותר אשר יאזן בין מכלול השיקולים שפורטו לעיל.

אשר על כן, הנני דן הנאשם לעונשים הבאים: