מדינת ישראל נ' דבס(עציר)

גזר דין

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

האישום –

2.על פי כתב האישום בעובדותיו הודה, בתאריך 27.4.10 בסמוך לשעה 14:30, בפינת הרחובות יפו ורינה בחיפה, התפרץ הנאשם לרכבו של אייל עמר, בכוונה לגנוב, באופן שהכניס כלי חד לפתח מנעול הדלת, שבר את מנגנון הנעילה, פתח את הדלת ונכנס לרכב מבעד לפתח שנוצר.

בהמשך לאמור, בעודו ברכב, גנב הנאשם מתוך הרכב מארז הכולל שני בקבוקי יין בכך שנטל את הבקבוקים ממקומם, יצא את הרכב כאשר הבקבוקים עמו, בעודו מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הרכוש שלילת קבע מבעליו.

3.לאחר הרשעתו הופנה הנאשם לשרות המבחן על מנת שיתקבל תסקיר מבחן בעניינו. עם הפנייתו לשרות המבחן, הבהירה המאשימה כי ככל ששרות המבחן יציע לשחרר את הנאשם למקום גמילה סגור, תסכים המאשימה לשחרור.

תסקיר המבחן –

4.שרות המבחן עשה עבודתו נאמנה והגיש תסקיר ביחס לנאשם.

על פי התסקיר, הנאשם אינו עובד מזה שנים רבות וזכאי לקצבת נכות על רקע מחלה ממנה הוא סובל, ועל רקע התמכרות לסמים. הנאשם החל להיות מעורב בפלילים בגיל צעיר ונידון פעמים רבות לריצוי תקופות מאסר.

הנאשם, כך נטען, משתמש בסמים מזה 35 שנים, מתאר דפוס של שימוש מזדמן לאורך השנים, אך אינו מגדיר עצמו כמכור לסמים. בשנת 2007 ביצע הנאשם ניסיון גמילה פיזי למשך שבועיים, אך לא גילה נכונות לעבור הליך גמילה משמעותי. החל מחודש ספטמבר 2009 טופל הנאשם בתחליף סם במרכז העירוני לטיפול בנפגעי סמים. מדיווח שהתקבל עולה נכונות ומוטיבציה מסוימת לעריכת שינוי. בדיקות שתן שנערכו הצביעו על שימוש מזדמן בסמי רחוב. הנאשם הודה בביצוע העבירה והסבירה על רקע היותו נתון לבלבול בשל שימוש לא מבוקר בתרופות פסיכיאטריות וסמי רחוב. הנאשם הביע צער על התנהגותו, בעיקר בשל החשש מן הסנקציה. הנאשם ציין כי נמנע מביצוע עבירות מזה עשר שנים.

שירות המבחן סיכם תסקירו באמירה, כי תוך בחינת הסיכוי לשיקום מול הסיכון להישנות התנהגות עבריינית, הנאשם אינו מגלה כוחות ויכולת על מנת להביא לשינוי במצבו.

משכך, נמנע שירות המבחן מהמלצה, בהעדר אפשרות להציע תוכנית לחלופה עונשית.

טיעוני הצדדים ודברי הנאשם –

5.בטיעוניה לעונש בקשה המאשימה לגזור את דינו של הנאשם לחומרה.

המאשימה הפנתה להרשעותיו הקודמות של הנאשם, להתמכרותו לסמים מסוכנים, לאופן הגדרתו את עצמו כמי שאינו מכור לסמים ולנזק הרב שנגרם לציבור ממעשים כמו אלו שביצע הנאשם. כן הפנתה להעדרה של המלצה מטעם שירות המבחן, למרות נכונות המאשימה להפנות את הנאשם להליך גמילה.

כפועל יוצא בקשה המאשימה לגזור על הנאשם עונש מאסר לריצוי בפועל לתקופה ממושכת ומאסר על תנאי.

6.מנגד, טען ב"כ הנאשם כל שניתן לטעון לזכות מרשו.

ב"כ הנאשם העלה על נס את הודאתו של הנאשם, את נטילת האחריות והבעת החרטה. כן הבהיר, כי הנאשם נעדר הרשעות בעשור האחרון. עוד טען, כי מדובר בפרק זמן המעיד על שיקום ושינוי דרך. הוסיף והדגיש ב"כ הנאשם את טיב הרכוש שנגנב מן הרכב, שני בקבוקי יין, למרות שברכב היה רכוש רב יותר ויקר ערך. נטען, כי מדובר במעידה שאינה משקפת תחכום או תעוזה. הובהר שהרכוש הוחזר לבעליו. אף התסקיר לגישתו אינו שלילי אלא שנעדר הוא המלצה טיפולית, בשל האופן בו רואה הנאשם את עצמו.

לאור האמור ביקש ב"כ הנאשם להסתפק בתקופה בה נתון הנאשם במעצר כעונש מאסר ולהטיל על הנאשם עונש הצופה פני עתיד. כך ביקש להימנע מהטלת קנס, בשל מצבו הכלכלי של הנאשם.

7.הנאשם בדבריו האחרונים, החרה החזיק אחר בא כוחו.