מדינת ישראל נ' דבי

הכרעת דין

כתב האישום:

כתב האישום מייחס לנאשם קשירת קשר לביצוע עוון (סיוע לקבלת דבר במרמה), שבועת שקר וסיוע לקבלת דבר במרמה, עבירות על פי סעיפים 499(א)(2), 239 ו-415 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אותן ביצע לפי הנטען בשנת 2010.

כתב אישום זה מגלם את החלק שמייחסת התביעה לנאשם במסגרת פרשה רחבת היקף שהנאשם העיקרי בה היה דן שרון – נוכל שהורשע ומרצה עונש מאסר, בגין עבירות של הונאה במקרקעין.

במרכז האירוע עומדת חלקת קרקע בחולון, שהיתה בבעלות המנוח רחמים עוזרי ז"ל שנפטר ביום 14.7.97 . על פי הנטען בכתב האישום, בשנת 2009 החליט שרון למכור את הנכס ולקבל תמורה בעדו במרמה. לצורך כך, קשר שרון קשר עם הנאשם, לפיו הנאשם, בהדרכתו, יטען בכזב כי רכש את הנכס מהמנוח בשנת 1985. כן יחתום הנאשם על תצהיר שקר, לפיו הוא זכאי כי תירשם לטובתו הערת אזהרה, וזאת על מנת לאפשר העברת הנכס מידיו לידי אחר.

שרון זייף ייפוי כוח בלתי חוזר הנושא את התאריך 16.5.85, לפיו המנוח ממנה אותו לבא כוחו ומייפה כוחו למכור לנאשם או לאחר שיבוא במקומו את הנכס. שרון חתם על ייפוי הכוח המזויף בחתימה הנחזית להיות חתימתו של המנוח. באוקטובר 2010 פנה שרון לחזי משה וטען בפניו במרמה כי הוא מופקד על העברת הזכויות בנכס והציע לו לרכוש אותו, תוך שהציג בפניו את ייפוי הכוח המזויף. על סמך אלה, קיבל חזי את ההצעה, מסר לשרון סך של 1,000$ מקדמה עבור רכישת הנכס, וחתם על הסכם מכר שערך שרון, ועל פיו הנאשם ימכור לחזי את הנכס תמורת 32,000$.

לאחר חתימת הסכם המכר, פנה שרון ללשכת רישום המקרקעין בחולון, והגיש מסמכים מזויפים וכוזבים שונים לשם מימוש תכנית המרמה, ובהם תצהיר של הנאשם, לפיו הוא זכאי כי תירשם הערת אזהרה לטובתו. על התצהיר חתם הנאשם במסגרת הקשר ולשם קידומו.

בהסתמך על המסמכים המזויפים שהוגשו, קיבלה לשכת רישום המקרקעין שתי בקשות של שרון לרישום הערת אזהרה, וביום 20.10.10 נרשמו הערות אזהרה הן לטובת הנאשם והן לטובת חזי ורעייתו.

עקב רישום הערות האזהרה, העביר חזי לידי שרון את התמורה בסך כולל של כ- 150,000 ₪.

על כל אלה, מיוחס לנאשם כי קשר קשר לביצוע עוון, מסר תצהיר שקר וסייע לשרון לקבל במרמה מחזי סך של 150,000 ₪ וכן את רישום הערות האזהרה לטובתו ולטובת חזי (באמצעות הגשת התצהיר הכוזב).

להשלמת התמונה יצוין, כי לאחר חשיפת המרמה והגשת תביעה, הגיע חזי להסדר עם יורשי המנוח, ההסכם בוטל וחזי נשא בהוצאות התובעים.

תגובת הנאשם ויריעת המחלוקת:

הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום. הוא הכחיש כי קשר קשר עם שרון לחתום על תצהיר שקרי וטען כי יתר הפרטים המפורטים בכתב האישום אינם ידועים לו, שכן מיוחסים הם למעשיו של שרון.

הנאשם הודה כי הכיר את שרון, שהיה עורך הדין שטיפל בענייני ההוצאה לפועל שלו, אולם באירוע זה לטענתו נפל קרבן למעשיו.

הנאשם טען כי מעולם לא נפגש עם הקונה של הקרקע (חזי).

הנאשם אישר שחתימתו מתנוססת על התצהיר, אך טען כי שרון החתים אותו במרמה על מסמך זה, אותו הגיש לחתימת הנאשם יחד עם צרורות מסמכים רבים אחרים.

יודגש, כי אין מחלוקת על-כך שהמסמך היחיד עליו חתם הנאשם עצמו היה אותו תצהיר, בעוד על יתר המסמכים שנדרשו לביצוע המרמה זייף שרון את חתימתו של הנאשם.

השאלה בתיק זה הינה אפוא –

האם הוכיחה התביעה מעבר לספק סביר כי הנאשם היה שותף לשרון בביצוע המרמה והעבירות הנלוות, או שמא אפשר שהנאשם נפל אף-הוא קורבן לנכליו של שרון?

ראיות התביעה העיקריות: