מדינת ישראל נ' דארי

הכרעת דין

כנגד הנאשם מר אחמד דארי (להלן: "הנאשם") שהינו נהג מונית, נרשם דו"ח בגין נהיגה ברכב תוך שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית, בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה (להלן: "תקנה 28 לתקנות התעבורה"). האירוע עצמו אירע ביום 14.10.12 בשעה 16:00.

בדיון ההקראה שהתקיים לפני טען הנאשם כי ביום הנטען החזיק ודיבר במכשיר קשר ולא בפלאפון, מכאן שלא עבר את העבירה הנטענת כנגדו.

המאשימה בטיעוניה לעונש ציינה כי הנאשם נצפה על יד שוטרת כשהוא נוהג במונית ובד בבד אוחז בטלפון בצבע שחור ללא פומית ביד ימין קרוב לפה וידו השמאלית אוחזת בהגה בתנועה. לטענתה, השוטרת אף ציינה בדו"ח כשהבחין בה הנאשם הוריד את הטלפון.

כן ציינה התביעה כי במועד האירוע הנאשם לא אמר כי לא דיבר במכשיר קשר וכל שאמר היה "אני לא דברתי רק החזקתי".

לגרסתה, גם אם נקבל את גרסת הנאשם לפיה לא דיבר בטלפון אלא במכשיר קשר, עדיין לפי פסיקת בית משפט העליון הנאשם עבר עבירה (רע"פ 4133/99 צימרינג נ' מדינת ישראל וברע"פ 7593/07 פלוני נ' התובע הצבאי הראשי). נציג המאשימה הדגיש כי למרות שפסקי הדין של העליון ניתנו לפני התיקון, עדיין הם רלוונטיים וחלים כיום על מכשיר קשר.

דיון

הנאשם הודה בפני כי במועד האירוע אכן החזיק במכשיר קשר ושוחח באמצעותו.

בשאלה האם תקנה 28 (ב) חלה על מכשיר קשר בעת הנהיגה, עסק בין היתר ער"פ 7593/07 פלוני נ' התובע הצבאי הראשי (פורסם בנבו, 14.07.08) נדון מקרה בו הוגש כתב אישום כנגד נאשם בגין אי קיום החזקת ההגה בשתי ידיו, עבירה בניגוד לתקנה 28(ב), בעקבות אירוע שבמהלכו נהג הנאשם ברכב צבאי, ושוחח תוך כדי הנהיגה במכשיר קשר מסוג "מירס", כשהוא מסיר יד אחת מההגה במהלך הנהיגה לשם קיום השיחה. הנאשם טען כי השיחה הועברה אליו באופן דחוף, מתוקף תפקידו ולכן עשה שימוש במכשיר "המירס". בית משפט העליון אינו עושה הבחנה בין מכשיר ה"מירס" לבין פלאפון, ודוחה את הערעור תוך שהוא מציין כי תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה חלה גם על מכשיר קשר. וכך מציינת כב' הנשיאה בדימוס ד' ביניש:

"ראשית, כבר נפסק, כי תכליתה של התקנה נשוא בקשת רשות הערעור הינה תכלית בטיחותית (ראו למשל: רע"פ 4534/99 זינגר נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 11.7.1999)). שנית, ביחס לשאלת תחולתה של התקנה על שימוש במכשירי קשר, כבר נפסק, כי יש לראות מכשיר קשר כמכשיר טלפון לצורך תקנה 28 לאור תכליתה (ראו: רע"פ 4133/99 צימרינג נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 11.7.1999))"

ובהמשך מציינת כב' הנשיאה ביניש:

"אכן, בפרשת צימרינג הושארה בצריך עיון השאלה האם האיסור על שימוש במכשיר קשר חל גם על נהגי רכב בטחון או רכב חירום. שאלה זו רלוונטית לענייננו, שכן המבקש שוחח במכשיר מתוך צורך מבצעי, שעה שנהג ברכב צבאי. בית הדין הצבאי לערעורים הכריע, כי שיח מסוג זה אינו נופל לגדר הסייג לתקנה, שכן מטרתו אינה "הבטחת פעולתו התקינה של הרכב". נוכח ההלכות שנקבעו בעבר, ולפיהן תכלית התקנה היא בטיחותית, אין בהכרעת בית הדין לערעורים כדי חידוש המצדיק ליתן רשות ערעור שני".

עינינו הרואות כי בית משפט העליון לא החריג את נהגי המוניות מכלל הנהגים, מכאן שתקנה 28(ב) חלה עליהם בדומה לשאר נהגי הארץ. בעניין זה יפים דבריו של כב' השו' ג' דניאל כפי שנאמרו בת"ת (אשד') 8356/05 מדינת ישראל נ' יהודה (פורסם בנבו, 22.02.09):

" הנה כי כן, בפסק הדין ברע"פ 7593/07 בעניין פלוני, כב' הנשיאה בייניש לא התייחסה לדבריה של כב' השופטת שטרסברג-כהן בהחלטה בתיק רע"פ 4133/99 בענין צימרינג, כאל אמרת אגב בלבד, אלא כקביעה המשקפת את ההלכה המחייבת. בית המשפט העליון הניח, כנקודת מוצא, כי יש לראות במכשיר הקשר כמכשיר טלפון לצורך תקנה 28, ורק השאלה האם האיסור על שימוש במכשיר קשר חל גם על נהגי רכב בטחון או רכב חירום, נותרה כשאלה שלא הוכרעה על ידי בית המשפט העליון.

מעניין לציין, כי כאשר כב' השופטת שטרסברג-כהן התייחסה בדבריה בהחלטה בתיק רע"פ 4133/99 בענין צימרינג לסוגיה שטרם הוכרעה, היא כללה בין המקרים, לצד רכבי בטחון, אמבולנס וכו', גם את נהגי המוניות, דוגמת הנאשם בתיק הנדון בפניי, אולם כב' הנשיאה בייניש בהחלטה בתיק רע"פ 7593/07 בעניין פלוני, מגדירה את השאלה, שטרם הוכרעה, רק לעניינם של נהגי רכב בטחון וחירום. נהגי המוניות לא נכנסו לגדר אותה סוגיה, ומכך יש להבין, כי בית המשפט העליון מתייחס אליהם כאל חלק מכלל הנהגים, שלגביהם חל האיסור הרחב. היינו, לעניין נהגי המוניות, ראה בית המשפט העליון, בהחלטה בתיק רע"פ 7593/07 בעניין פלוני, את האיסור על שימוש במכשיר הקשר כאיסור שאינו מוטל בספק, ומהווה חלק מאותה הלכה, שכבר נפסקה".

לנוכח האמור אני מרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

גזר דין

כיוון שהנאשם לא ידע כי דיבור באמצעות מכשיר קשר בעת נהיגה מהווה עבירה לפי תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, ובשים לב למקצועו כנהג מונית ולפנים משורת הדין, אני דן את הנאשם לפסילה על תנאי של חודש למשך שנתיים, אם יעבור העבירה בה הורשע או כל עבירה מהתוספת הראשונה או השנייה לפקודת התעבורה.

המזכירות תשלח העתק הכרעת הדין וגזר הדין לתביעה ולנאשם.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בירושלים.

כתובת הנאשם: גבעה צרפתית, ת"ד 49069, ירושלים.