מדינת ישראל נ' דאר עאצי

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק.

המאשימה עותרת להפעלת מאסר על תנאי התלוי ועומד נגד הנאשם בן 6 חודשים, הטלת מאסר בפועל נוסף במצטבר, מאסר על תנאי מרתיע וקנס. היא מדגישה את העובדה כי הנאשם לא נרתע מלבצע את העבירה לאחר שביצע עבירה דומה בעבר, אליה נלוותה עבירת השימוש במסמך מזוייף, לאחר שריצה בגינה עונש מאסר ותלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי.

ב"כ הנאשם עותר לכך שהמאסר על תנאי יופעל בחופף למאסר שיוטל על המשיב בגין העבירה בתיק זה, כך שסך הכל יוטלו על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל. לדבריו, הנאשם מפרנס את הוריו ושבעת אחיו שכן מצבה הכלכלי של משפחתו רע ביותר, ולצורך זה נכנס לישראל. עוד הוסיף כי לנאשם אין עבירה נלווית לעבירה הכניסה לישראל שלא כחוק, וכי אין בו כל סיכון בטחוני.

ברע"פ 3173/09 מוחמד פראגין נ' מדינת ישראל, (פורסם במאגרים, 2009) (להלן: "פס"ד פראגין"), נקבע כך:

"בלא נטיעת מסמרות נאמר, כי בהנחה שהמדובר בשהיה שניה בישראל שלא כדין (ועל הראשונה כנמסר אין ממהרים להעמיד ככלל לדין), העונש הראוי הוא עונש מאסר בפועל, למעט במקרים שנסיבותיהם האישיות חריגות, כגון חולי אקוטי במשפחת הנאשם. אין בכך כדי למנוע מן התביעה להעמיד לדין גם על שהיה ראשונה שלא כדין, אך במקרים כאלה, אם אין נלוות אליהם עבירות אחרות, ואין הקשר בטחוני, ככל שהמדובר בשהיה קצרה מאוד בישראל, ניתן להסתפק במאסר על תנאי, תוך החתמת הנאשם על התחייבות כספית שלא לחזור על המעשה, ותוך שילוחו לשטחי הרשות ללא שיהוי. כאמור, בשהיה שניה שלא כדין העונש הראוי הוא מאסר בפועל, לשם הרתעה, ואורכו צריך להיגזר מנסיבות המקרה והנאשם, כך שיחוש שהדבר אינו כדאי ועם זאת, יובאו בחשבון נסיבות המצוקה."

אכן, במקרה זה יש לשקול לחומרה את העובדה כי זוהי כניסתו השניה לישראל של הנאשם שלא כחוק, לאחר שהורשע בעבירה דומה ובעבירה נלווית לה בעבר, נגזר עליו עונש מאסר בפועל של 91 יום, שהינו ארוך יחסית לעבירה ראשונה, וכן מאסר על תנאי לא קצר בן 6 חודשים. למרות כל זאת, לא נרתע מלעבור פעם נוספת עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק.

מנגד, כאמור בפס"ד פראג'ין, יש לשקול את נסיבות המקרה ונסיבות הנאשם, כאשר בענייננו מדובר במי שביצע את העבירה ללא כל עבירה נלווית, הודה בהזדמנות הראשונה וביצע את העבירה על רקע מצוקה כלכלית ועל מנת לפרנס את משפחתו.

לאחר ששקלתי כל זאת ועיינתי בפסיקה שהוגשה לי, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

4 חודשי מאסר בפועל.

אני מפעילה את המאסר המותנה מת.פ. 1515/08 לתקופה של 6 חודשים כאשר שלושה חודשים מתוכם ירוצו בחופף למאסר בתיק זה.

למען הסר ספק מובהר כי הנאשם ירצה בסך הכל 7 חודשי מאסר בפועל אשר יחלו מיום מעצרו 14.12.10.

מאסר על תנאי לתקופה של 7 חודשים, והתנאי הוא שבמשך שנתיים מיום שחרורו לא יעבור עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ט"ו טבת תשע"א, 22/12/2010 במעמד הנוכחים.

שרון קיסר, שופטת

הוקלד על ידי: חנה בבו