- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
מדינת ישראל נ' דאפר ואח'
|
תא"מ בית משפט השלום תל אביב - יפו |
10340-01-11
17.2.2013 |
|
בפני : עדי סומך |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מדינת ישראל |
: 1. יונס דאפר 2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ |
| פסק-דין | |
פסק דין
לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי בדיון, ובשים לב להסכמת הצדדים, על דרך הפשרה, מכוח סמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב[ התשמ"ד-1984, ראיתי מקום לקבוע כי האחריות לתאונה חלה על הנתבע 1 באופן מלא.
יצוין כי למסקנה זו הגעתי לאחר עיון בכתבי הטענות על נספחיהם והודעות הנהגים המעורבים בתאונה והתרשמותי מעדותם במסגרת הדיון היום בפני.
נימוקיי בקצרה שהובילנו למסקנתי בתיק זה הינם כדלקמן:
להבדיל מעדותו של הנהג מטעם התובעת לדרך שבה התרחשה התאונה ביחס לסטייה פתאומית של רכב מצד ימין וזהות הרכב שסטה, במסגרת עדותו היום, הנתבע 1 לא נתן גרסה קוהרנטית בנוגע לזהות הרכב אשר סטה מלפניו אותו ייחס במסגרת הודעתו במשטרה לנהג מטעם התובעת.
כך, במסגרת חקירתו הראשית עמ' 3 שורה 13 לפרוטוקול הדיון היום, מציין הנתבע 1 כי הבחין ברכב התובעת מלפניו בפעם הראשונה רק לאחר שפגע בו. באותה נשימה גם טען כי אינו זוכר שהרכב אשר היה מלפניו הוא רכב התובעת וכן אינו יודע מהיכן הוא בא וכגרסתו "מישהו הפריע לי מצד ימין, בלם ואז נכנסתי בו". עדות זו הסותרת את עמדתו ביחס לאי ייחוס אחריות מוחלט לתאונה כלפי נהג התובעת עברה כחוט השני גם במהלך חקירתו הנגדית, כאשר ציין בעמ' 4 שורה 2 לפרוטוקול הדיון כי כלל לא ראה את הסטייה היות והסתכל קדימה, כל שראה היה רכב שנכנס לנתיבו במהירות מהצד. היינו חקירתו הנגדית של הנתבע 1 אשר תאמה את גרסתו במסגרת חקירתו הראשית לא תאמה את הגרסה אותה נתן בפני חוקר המשטרה בסמוך לאחר התאונה.
מדובר בעדות קריטית על פיה יישק דבר ועם התמוטטותה נותר בית-המשפט עם גרסת נהג התובעת לעניין זה אשר כאמור לא נסתרה ואף שפכה אור על מסקנתי הסופית ביחס לעובדות התאונה לאשורן כפי שאנמק בהמשך.
זאת ועוד, הנתבע 1 גם סתר בעדותו את גרסתו הראשונית אותה הביא בפני בית-המשפט בתחילת עדותו בעמ' 3 שורה 3 לפרוטוקול הדיון, בהקשר למועד הראשון שבו הבחין בגרר אשר עמד בצד ימין של הדרך וחסם בחלקו את נתיב הנסיעה לנוסעים מימין. במסגרת עדות זו טען תחילה כי הבחין בגרר לראשונה לאחר התאונה כאשר ירד מרכבו והסתכל על סביבת התאונה כהגדרתו. לעומת זאת, במסגרת חקירתו הנגדית בעמ' 4 שורות 11-12 לפרוטוקול הדיון ציין כי ראה את הגרר לפני התאונה, בצד ימין.
יוצא איפוא כי הן עדותו של הנתבע 1 בנוגע לזהות הרכב שסטה מלפניו והן עדותו ביחס לגרר שעמד לצד הדרך, עדויות על פרטים מהותיים לשם ייחוס אחריות על כתפי רכב התובעת, לא עמדו בקנה אחד עם גרסתו במקור בעוד שהמסקנה העולה מכימות העדויות שנסתרו עולה בקנה אחד עם גרסת התובעת ביחס לדרך שבה התרחשה התאונה בד בבד לעובדה שגרסה זו נותרה מוצקה מתחילת תדרכה, החל ממועד מתן ההודעה למשטרה וכלה בעדות הנהג מטעמה היום בפניי.
באשר למוקדי הנזקים ברכבים המעורבים – בהתאם לתמונות הנזק שהוצגו בפניי ואשר צולמו ע"י הנתבע 1 לאחר התאונה, ניתן אמנם לראות כי רכב התובעת נפגע בחלקו השמאלי אחורי בעוד שרכב הנתבע 1 שהינו ג'יפ גבוה מסוג לנדרובר נפגע בחלקו הימני של מס' הרישוי. זוויות הפגיעה אשר הינן תוצר ישיר של הנזקים אשר נותרו לאחר התאונה מלמדות לעניות דעתי על בלימת חירום רכב הנתבע 1, אשר הסיט את רכבו שמאלה על מנת להימנע מהתאונה ועל כן פגע בחלקו האחורי שמאלי של רכב התובעת. אדגיש, כי בהתאם לשרטוט בוחן התנועה מטעם המשטרה מר עופר ריכטר, של תוואי הדרך שבו ארעה התאונה, ועל יסוד עדותו של הנתבע 1 כי הוא היה היחיד אשר הזיז את הרכב לאחר התאונה לשול הדרך, ניתן לראות כי רכב התובעת מצוי בזווית כאשר פניו מוטות ימינה, דבר התואם את מוקדי הנזק בשני הרכבים כפי שתואר לעיל וגם מוביל למסקנה כי עצם הטית רכב התובעת ימינה נבע ככל הנראה מהדיפתו כאשר טרם לכן נסע ישר. ההדיפה היא זו אשר הביאה ככל הנראה את שני הרכבים לסטות, אך היא גם מלמדת שרכב התובעת נסע ככל הנראה ישר כאשר ארעה התאונה אך היא אינה מתיישבת עם סטייה פתאומית של רכב זה לשמאל, ופגיעה בו לאחר שכבר התיישר כפי שלכאורה הניח בגרסתו הנתבע 1.
לנוכח האמור, ומשקלול העדויות שהונחו בפניי, מסקנתי היא כי התאונה קרתה עקב רכב כלשהו אשר סטה מנתיב ימין לנתיב שמאל שבו נסע הנתבע 1, ואולם לא היה זה רכב התובעת כי אם רכב אחר אשר ככל הנראה נסע מלפניו כגרסתו בתיק ועל כן ייחוס סטייה פתאומית לנהג זה דווקא אין מקום לה.
סוף דבר, אני מורה כי הנתבעת 2 תשלם לתובעת סך של 8,235 ₪ בצירוף הצמדה מיום 3.8.10 (מועד מתן חוות-הדעת מטעם התובעת), ושכ"ט עורך דין בסך 1,200 ₪.
הסך האמור ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן, ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
המזכירות תשלח את פסק הדין בדואר לצדדים
ניתן היום, ז' אדר תשע"ג, 17 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
