מדינת ישראל נ' דאוד

הכרעת דין

הנאשם חזר בו מכפירתו.

על יסוד הודאת הנאשם אני מרשיע אותו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן.

ניתנה והודעה היום ה' תמוז תשע"ג, 13/06/2013 במעמד הנוכחים.

שלמה בנג'ו, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו, לאחר שחזר בו מכפירתו, בעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה.

ביהמ"ש שמע את כל ראיות התביעה בתיק ואף את גרסתו של הנאשם.

במהלך חקירתו הנגדית של הנאשם, הודיעו הצדדים כי גיבשו הסדר טיעון הכולל טווח ענישה מוסכם ביחס לרכיב הפסילה שהינו הרכיב העיקרי בעונש שיוטל על הנאשם.

ב"כ המאשימה המלומד, עותר להחמיר בעונשו של הנאשם ומבקש את הרף העליון. לעומתו, הסנגור המלומד, אשר טען עבור שולחו כל אשר ניתן היה לטעון, מבקש לשכנע את ביהמ"ש כי אין מקום להחמיר עם הנאשם, בשים לב לנסיבותיו האישיות ולעובדה כי באם ישלל רישיונו של הנאשם לתקופה ממושכת, הדבר עלול לגרום לגדיעת מטה לחמו של הנאשם, שעל שולחנו סמוכים אשתו וילדיו.

התיק המקורי ייחס לנאשם עבירה של נהיגה בשכרות, עקב סירובו להיבדק בבדיקת שכרות. מהלך שמיעת הראיות התרשם ביהמ"ש כי קיים כשל מסוים בראיות, לא אפרט מעבר לכך אך אציין כי מדובר בכשל מהותי.

סבורני כי יש לכך השלכה של ממש בעניין העונש שיוטל בסופו של יום על הנאשם. הנאשם קיבל אחריות על האירוע, אישר כי נהג תחת השפעת אלכוהול, בעניין זה קיימות ראיות הקושרות אותו לעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול ולכן, טוב עשה ב"כ המאשימה כאשר הגיע להסדר הטיעון האמור.

הנאשם, יליד 1976, נוהג מאז שנת 1995 וצבר לחובתו 8 הרשעות קודמות.

עיננו הרואות כי חרף וותק נהיגתו, מדובר בנהג שלא נרשמו לחובתו הרשעות תעבורתיות רבות ומרבית הרשעותיו הינן ככולן מסוג "ברירת משפט" למעט כמובן העבירה שבפניי.

לאחר ששכללתי את הנתונים שעלו מהראיות שבפניי, בשים לב לעברו התעבורתי של הנאשם וליתר שיקולי הענישה, סבורני כי אין למצות את הדין עם הנאשם ועל העונש להיות על הצד הנמוך של מדרג הענישה המוסכם וזאת, בעיקר לאור הכשלים הראייתים שמצאתי בתיק.

אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.פוסל את הנאשם מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים, בניכוי חודש פסילה מנהלית.

2.פוסל את הנאשם מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים, וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

3.דן את הנאשם למאסר של 5 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה ו/או לא ינהג כשהוא שיכור ו/או לא ינהג תחת השפעת אלכוהול ולא יעבור עבירה של סירוב להיבדק בבדיקת שכרות.

4.קנס בסך 1,200 ₪ או 12 ימי מאסר תמורתו, הקנס ישולם ב-6 תשלומים, פיגור יעמיד את מלוא הקנס לפרעון מיידי ויפעיל את עונש המאסר שבצידו.

5.מעכב את ביצוע הפסילה עד ליום 4.7.13 בשעה 09:00, שאז יפקיד הנאשם את רישיונו במזכירות ביהמ"ש השלום לענייני תעבורה חיפה. מובהר לנאשם כי גם אם לא יפקיד את רישיון הנהיגה עד למועד זה, הרי הוא פסול ממועד זה אך פסילתו תחושב רק משעה שיפקיד את רישיונו בביהמ"ש.