מדינת ישראל נ' גרשוני

החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של סיוע לסחר בסם מסוכן- עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973, ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

לצד כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המתנהלים כנגדו, עם הסכמה של התביעה לשחרורו של המשיב בתנאים מגבילים וביניהם מעצר בית מלא וערבויות כספיות.

לציין כי המשיב שוחרר ממעצרו כבר ביום 01/12/10, עת הוגשה בקשה להארכת מעצרו (על בסיס הצהרת תובע), לצורך הגשת כתב אישום ובקשת מעצר בענינו (החלטת כב' השופט יקואל בתיק מ"י 56197-11-10).

על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי, על-ידי המבקשת. בסיומו של הדיון בבית המשפט המחוזי, בהמלצת בית המשפט, הסכימה המבקשת לחזור בה מהערר, והסכימה לשחרורו של המשיב למעצר בית מלא ובאותם תנאים שנקבעו על-ידי בית המשפט קמא.

משכך, שעה שהוגשו כתב האישום ובקשת המעצר בענינו של המשיב, היה המשיב משוחרר בתנאים, ובהסכמת הצדדים הוארכו תנאי שחרורו עד החלטה אחרת ועד לקיום דיון לגוף הבקשה.

בפתח הדיון לגופה של בקשה, טענה ב"כ המשיב כי החומר הראייתי המצוי בידי התביעה אינו מקים תשתית מוצקה לעבירת סיוע לסחר בסם.

לדבריה, הגם שאין חולק כי המשיב היה נהג המונית בארוע נשוא כתב האישום, בו בוצעה לכאורה עסקת סם בין הסוכן לבין אחר- ברוך ברנס (להלן: "ברוך"), הרי שאין בראיות שנאספו כדי ללמד על מעורבות של המשיב באופן בו הפך למסייע כך שמעשיו ניחנו "בסגולה" לסייע ואף התגבש בו היסוד הנפשי המתמצה במטרה ובשאיפה להשגת המטרה- קרי, הסחר בסם.

ב"כ המשיב הפנתה את בית המשפט לכך כי למשיב לא הייתה כל ידיעה מוקדמת בדבר מטרת הנסיעה, כי הזמנתו לביצוע הנסיעה הייתה אקראית וללא תכנון מראש, כי בכל מהלך הנסיעה ועד לסיום העסקה לא נוהלה במונית ובנוכחות המשיב כל שיחה הנוגעת לענייני סמים, וכי גם העברת הסם בוצעה מחוץ למונית ולא בנוכחות המשיב.

לדבריה, אין כל ראיה בתיק המלמדת כי עד להעברת הסם מברוך לסוכן והכנסתו למונית, המשיב ראה, שמע, ידע או היה שותף בדרך כלשהי לעסקת הסחר שהתגבשה.

ב"כ המשיב מוסיפה כי גם אם הכסף תמורת הסם הועבר בנוכחות המשיב, מידי הסוכן לברוך, עדיין אין הדבר מלמד על מודעות לקיומה של עסקת סם דווקא.

בכל הנוגע לטענה כי המשיב נטל חלק פעיל בביצוע העבירה באופן בו החזיק בשקית הניילון שעה שהסוכן הכניס את הסמים לתוכה, טוענת ב"כ המשיב כי טענה זו נסמכת אך ורק על עדות הסוכן כפי שנגבתה ביום 09/08/10, כאשר הסוכן מתאר את העובדה כי המשיב יחד עם ברוך החזיקו בשקית, שעה שהסוכן הכניס לתוכה הסמים. אלא שלגרסה זו המסבכת, לכאורה, את המשיב במעורבות פעילה ובמגע עם הסם אין זכר בעדותו הראשונה של הסוכן, כפי שנגבתה אך יום לאחר העסקה. באותה עדות לא מתאר הסוכן כי למשיב הייתה נגיעה כלשהי לשקית, נהפוך הוא, הוא מתאר מפורשות כי הוא עצמו שהחזיק בשקית וברוך הכניס הסמים לתוכה.

ב"כ המשיב מבקשת להדגיש כי גרסתו זו של הסוכן, לא רק ששונה מהותית בפרטיה ב- 2 ההזדמנויות, אלא גם אינה מעובה ואינה נתמכת בכל ראיה חיצונית. כך לדוגמא לא נלקחו מעתקי טביעות אצבע מהשקית אותה לכאורה אחז המשיב (בחומר הראיה אף מצוי מסמך המלמד על הנחיה מפורשת של גורמי החקירה שלא לנסות ולהפיק טביעות אצבע מהשקית), כמו גם בתמליל השיחה בין המעורבים אין כל זכר ורמז לפעולה זו המתוארת על-ידי הסוכן.

אשר לשיחה שמנהל המשיב עם הסוכן, לאחר השלמת העסקה ולאחר שברוך יורד מהמונית, הנסובה בין היתר על ענייני סמים, טוענת ב"כ המשיב, כי דווקא ממנה ניתן ללמוד על תמימותו של המשיב, ועל כך שהסוכן עצמו לא ראה בו גורם או פוטנציאל לעסקאות נוספות או לקשר עתידי, ולא ניסה לרתום אותו בכל צורה ודרך למעורבות בעסקאות עתידיות.

בסיפא של דבריה הפנתה ב"כ המשיב את בית המשפט לנסיבותיו האישיות המיוחדות של המשיב, גילו הצעיר, עברו הנקי לחלוטין, היותו סטודנט למשפטים, משפחתו הנורמטיבית וטענה כי מדובר במי שנקלע שלא בטובתו ועקב מקצועו כנהג מונית לסיטואציה בעייתית, וגם אם הבין כי במוניתו מתרחש אירוע לא תקין, הרי שמבחינה מעשית לא היו בידיו הרבה ברירות, והצפיה כי יודיע למעורבים, שהינם טיפוסים מפוקפקים, כי עליהם לעזוב את מוניתו אינה ריאלית.

אשר לעילת המעצר- סבורה ב"כ המשיב כי נוכח מעורבותו השולית ביותר בארוע, ונסיבותיו האישיות הצליח המשיב להפריך את חזקת המסוכנות הסטטוטורית המוטלת על כתפיו ואין חשש כי המשיב יסכן את הציבור באם יתהלך חופשי.

לדבריה, ככל שנובעת מסוכנות מהמשיב, הרי שהיא נקודתית ומתמצה בסיכון כי נעשה שימוש במוניתו ובעיסוקו כנהג מונית לצורך ניוד מעורבים בביצוע עבירות סמים, ולפיכך די בהרחקת המשיב מעבודה זו כדי לאיין מסוכנותו, שהרי אין כל טענה כי למשיב קשר אחר כלשהו להפצת סמים.

לפיכך עותרת ב"כ המשיב לבטל את מעצר הבית שהושת על המשיב.

ב"כ המבקשת טוען לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת מעורבותו של המשיב כמסייע לעבירת הסחר.

ב"כ המבקשת מפנה לעובדה כי ברוך טען בפני הסוכן כי יש לו נהג (הוא המשיב) אשר מבצע עבורו משלוחים של 50 ו- 100 ק"ג, כי הוא התחיל עכשיו והוא "נהג הכי שרמוטה" (כך במקור).