מדינת ישראל נ' גרסי ואח'

גזר - דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של גניבה בידי עובד, קשירת קשר לפשע וגניבת רכב בצוותא, כמפורט כתב האישום.

בהתאם לכתב האישום, בתאריכים 9.3.09 – 10.3.09 תכנן הנאשם יחד עם שני הנאשמים האחרים בתיק זה לגנוב משאית מסוג וולבו, שהיתה בבעלות מנהל החברה בה עבד, ולהעבירה לשטחי האזור.

לצורך כך גנב הנאשם ביום 9.3.09 את המפתח הרזרבי של המשאית ממגירה בשולחן העבודה של המנהל.

באותו לילה הראה הנאשם את המשאית לנאשמים 2-3 במקום חנייתה, פתח אותה באמצעות המפתח והקוד ומסר המפתחות והקוד לנאשם 2. הנאשם 2 נהג במשאית כשהנאשם 3 לצידו, עד שנעצרו במחסום המנהרות שבירושלים.

לבית המשפט הוגש גליון ההרשעות הקודמות של הנאשם ממנו עולה כי הנאשם הורשע בשנת 2001 בעבירות של בעילה ע"י קבוצה של אנשים ובעילת אישה תוך ניצול מצב המונע התנגדות, ונדון ל- 3 שנות מאסר בפועל.

בטרם מתן גזר הדין נשלח הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן.

מהתסקיר עולה כי הנאשם, כבן 37, הינו נשוי בשנית ולו ילד בן 17 מנישואיו הראשונים וילדה בת שנתיים מהנישואים הנוכחיים. הנאשם עובד כאיש שירות טכני.

הוריו של הנאשם גרושים והנאשם תאר אלימות, בעיקר מילולית, שליוותה את הליך הגירושין. אימו סובלת מבעיות בריאותיות בהיותה עיוורת ומוכרת כנכה ע"י המוסד לביטוח לאומי.

הנאשם סיים 10 שנות לימוד והחל לעבוד בכדי לעזור לאימו כלכלית.

הנאשם שרת בצה"ל ושם פגש את אשתו הראשונה ונישא במהלך השירות. לאחר תקופה קצרה התגרש הנאשם ונוהלו הליכים משפטיים ארוכים סביב הגירושין, המשמורת והסדרי הראיה של הבן.

לאחר שחרורו מהצבא פתח עסק עצמאי שכשל וכתוצאה מכך החל לצבור חובות. בהמשך החל לעבוד כנהג במקומות שונים. בשנת 1999 נפצע בתאונת עבודה, והוכר כנכה בשיעור 15% נכות בביטוח לאומי. לאחר פציעתו לא עבד תקופה ארוכה ולא החזיר חובותיו, בתקופה זו הידרדר וביצע עבירה של בעילת אישה עם אחרים בגינה ריצה תקופת מאסר של 3 שנים. בתקופה זו הכיר את אשתו הנוכחית.

לאחר שחרורו ממאסר, החל לעבוד כנהג משאית ובמקביל החל לימודים בתחום המחשבים. באותה תקופה בוצעה העבירה נשוא כתב האישום, והוא עזב את עבודתו וכיום, ומזה שנתיים, עובד בחברה אחרת כאיש שירות טכני.

נמסר כי הנאשם שיתף פעולה עם שירות המבחן.

הנאשם הביע חרטה על מעשיו, הכיר בחומרת המעשים ובפגיעה במעבידו.

הנאשם הסביר את הרקע לביצוע העבירה בכך שאשתו לא ידעה על גובה חובותיו שגדלו במהלך התקופה, ומשנדרש להחזיר החובות נקלע למצוקה ולחץ, ובפרט כאשר באותה תקופה היה מפרנס יחידי וכן אשתו היתה אז בתחילת הריונה. נטען כי לאור מצוקה זו נענה להצעת שותפו לעבירה.

התרשמות שירות המבחן היתה כי נאשם אדם העושה מאמץ להתפרנס ולנהל אורח חיים תקין, שנקלע למצוקה כלכלית ורגשית בגינה בוצעה העבירה. מאז ביצוע העבירה הנאשם פעל לשינוי ושיקום כשהוא עובד בעבודה אחרת ובקשר זוגי טוב ומחזק. בהתאם להתרשמות שירות המבחן הנאשם נזקק לטיפול להבנת המניעים שהביאו אותו לביצוע העבירה, והוא הסכים להשתתף בקבוצה מעין זו.

לאור כל זאת, ובהתחשב בזמן שעבר מאז ביצוע העבירה, המלצת שירות המבחן היתה על העמדתו בצו מבחן למשך שנה. צוין שעונש מאסר עלול להחלישו ולפגוע במערכת המשפחתית כולה. לחילופין, במידה ויוחלט על הטלת עונש מאסר, הומלץ על ביצועו במסגרת של עבודות שירות.

ב"כ המאשימה טענה לחומרת העבירה, לכך שהנאשם פגע באמון שניתן לו ע"י מעבידו, ולפגיעה הכלכלית בחברה כולה בעבירות מסוג זה. נטען, כי הרקע לביצוע העבירה היה מצוקה כלכלית ובצע כסף, נסיבות שאינן חריגות ולא יכולות לשמש הצדקה לביצוע עבירות כנגד רכוש הזולת.

במצב זה נטען כי אין לקבל את המלצת שירות המבחן, המתייחסת לפן השיקומי בלבד וכי יש להשית על הנאשם מאסר בפועל.