מדינת ישראל נ' גרינשטיין(עציר)

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, לפי סעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו-1996.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של היזק בזדון, פציעה בנסיבות מחמירות ואיומים.

על-פי עובדות כתב האישום בתאריך 09/09/10 התקיימה פגישת חברים בבית אימו של סטניסלאב שבנוב (להלן: "המתלונן") שבמהלך המפגש נכחו הנאשם המתלונן ואחר.

במהלך המפגש שתו השלושה יחד משקה אלכוהולי מסוג "וודקה". בהמשך הערב התפתח ויכוח בין הנאשם למתלונן. במסגרתו ביקש הנאשם מהמתלונן כי יאפשר לו להכנס פנימה לדירה כדי לאסוף משם את המחשב ואת תעודת הזהות שלו.

המתלונן סרב ואמר לנאשם כי לא מוכן להכניסו לביתו כשהוא שיכור.

בתגובה החל הנאשם דופק בחוזקה על הדלת ובהמשך אף שבר במזיד את ידית דלת הכניסה.

הנאשם איים על המתלונן באומרו לו שאם לא יביא לו עכשיו את המחשב יחתוך אותו ובהמשך אף נטל פחית שתיה מאלומיניום, חתך אותה ופצע באמצעותה את המתלונן בכך שחתך אותו בבטנו ובפניו, והאחרון החל מדמם.

הנאשם אף איים על המתלונן באומרו לו כי יחתוך אותו חבל שאין לו סכין כי היה דוקר אותו.

כתוצאה מהפציעה נגרמו למתלונן חתך באורך 40 ס"מ ופצע עמוק בלחי שמאל. הוא פונה לחדר המיון וקיבל טיפול רפואי שכלל בין היתר מס' תפרים בפניו.

ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר ועתר לשחרורו של המשיב בחלופה, בדמות מעצר בית מלא, בפיקוח אנושי צמוד והדוק של בני משפחתו של המשיב.

ב"כ המשיב הפנה לגילו הצעיר של המשיב, ולעובדה כי עברו אינו כולל הרשעות בעבירות אלימות. לדבריו מדובר בארוע לא מכוון או מתוכנן, אלא בארוע שהתפתח על רקע שתייה מופרזת של אלכוהול, כאשר מדובר בשני חברים.

ב"כ המשיב אף טען כי המתלונן עצמו מחל למשיב, חברו, ובקש לבטל את תלונתו ולחלץ את המשיב ממעצרו.

ב"כ המבקשת מתנגדת לשחרורו של המשיב.

לדבריה המעשים החמורים המיוחסים למשיב מלמדים על מסוכנות ממשית הנשקפת מפניו, באשר עסקינן בארוע אלים ביותר, שבו לא היסס המשיב לתקוף את המתלונן, הוא חברו, על רקע ויכוח סתמי, לדקור אותו בפניו ובבטנו, באמצעות פחית שתיה, ולאיים עליו בבוטות, והכל כשהוא מצוי בגילופין.

לדבריה המסוכנות הנשקפת מן המשיב הינה ברף הגבוה ואינה ניתנת לאיון, אלא במעצר של ממש.

עוד הפנתה ב"כ המבקשת לעובדה כי למרות גילו הצעיר של המשיב, נרשמו לחובתו 5 הרשעות קודמות בעבירות רכוש, החזקת סכין והחזקת סמים לצריכה עצמית.

עוד טענה ב"כ המבקשת לקיומה של עילת מעצר בדמות החשש לשיבוש הליכים, נוכח העובדה כי המתלונן כבר הגיע לתחנת המשטרה וביקש לחזור בו מתלונתו.

אין חולק כי המעשה המתואר בכתב האישום, מקים עילת מעצר של מסוכנות. זאת מעצם המעשה ואף מעבר לחזקת המסוכנות הגבוה בחוק.

כלל הוא כי עבירות שנעשו תוך שימוש בנשק חם או קר (ולצורך הענין באמצעות פחית אלומיניום שנחתכה) מקימות עילת מעצר על-פי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי.