מדינת ישראל נ' גרינברג ואח'

פסק דין

בפני תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו לרכבה של התובעת באירוע של תאונת דרכים בה היה מעורב גם רכב נהוג בידי הנתבעת 1 מבוטח בביטוח חבות כלפי צד ג' אצל הנתבעת 2.

התאונה התרחשה בצומת רעננה צפון בכביש מספר 4 כאשר אין מחלוקת כי כיוון הנסיעה של עד התביעה שנהג ברכב התובעת נוסע מצפון לכיוון דרום. הנתבעת נסעה מדרום לצפון ובקשה לפנות שמאלה לכיוון רעננה . שני כלי הרכב נכנסו לצומת בעת ובעונה אחת והתנגשו . זה טוען כי הוא נכנס באור ירוק לצומת וזו טוענת שהיא נכנסה בירוק.

יצוין תחילה כי בישיבת יום25/3/10 הודיעו באי כוח בעלי הדין על כך כי הגיעו ביניהם לידי הסכמה בדבר גובה הנזק שנגרם לרכב התובעת וכי אין עוד צורך להביא ראיות לענין הנזק. בית המשפט התבקש לפסוק במחלוקת בין הצדדים רק בעניין האחריות לתאונה

.

מעם הצדדים העידו שני הנהגים בלבד. מטע התובעת העיד מר דוד קונפורטי , ובקצירת האומר הוא טען כי נסע בכביש 4 מצפון לדרום , נסע באור ירוק ,הנהגת עברה בצומת באור אדום כשהיא באה מדרום לצפון ופנתה שמאלה ,מערבה לכיוון רעננה .

בחקירתו הנגדית מסר העד כי בכיוון הנסיעה שלו 3 נתיבי נסיעה ישר ועוד שניים שמאלה , קרי 5 נתיבי נסיעה מצפון לדרום , והוא מוסר כי נסע בנתיב האמצעי מתוך השלושה לנסיעה ישר . על פי חישוב פשוט, נסע רכב התובעת כאשר בינו לבין אי התנועה משמאל מפרידים נתיב אחד לנסיעה ישר ושניים לפניה שמאלה. אם נצא מתוך הנחה כי רוחב נתיב רגיל הוא 3-3.5 מטרים, אזי רכב התובעת בזמן הנסיעה וסמוך לפני התאונה היה במרחק כ 10 מטר מימין לאי התנועה בכיוון נסיעתו .

העד מסור כ נהג את רכבו במנהרות של 70 קמ"ש , ראה אור ירוק ממרחק של 40-50 מטרים , וזאת ראה מרגע שהסתכל לראשונה ברמזור . זאת אומרת לא היה מצב שהוא ראה אדום שמתחלף לירוק .

אם עד התביעה התקרב אל הצומת ממרחק רב,וכל הזמן , גם מהרגע הראשון שניתן היה להבחין ברמזור, היה לו ירוק , יש להניח אם כך כי עד התביעה התקרב לצומת בשלב הסופי של ירוק בכיוון נסיעתו. האם הוא חצה בירוק או אחרי סיום הירוק ?

העד מאשר כי בצומת כאמור יש שני נתיבים לפנייה שמאלה, עם מערכת רמזורים נפרדת . העד אינו יכול למסור איזה אור היה ברמזור לפניה שמאלה כיוון נסיעתו . מדובר בצומת גדול עם מספר רב של נתיבי נסיעה . מותר להניח על סמך ניסיון החיים והידיעה הכללית של בית המשפט כי בצומת כזה גדול, קיימת סבירות גבוהה כי הרכבים הפונים שמאלה משני הכיוון הנוגדים, יעשו זאת בו זמנית , כך שאם לפונים שמאלה מכיוון נסיעת עד התביעה היה אור ירוק , סביר להניח כי גם לנתבעת היה אור ירוק ? האם היה אור ירוק לפונים שמאלה מכיוון עד התביעה ?? יש על כך כל ראיה , בדבריו של עד התביעה כי הרכבים שהיו בנתיבים לנסיעה ישר מכיוון נסיעת הנתבעת, נסעו, ואם כן אזי האור לפני הבאים מכיוון נסיעת עד התביעה ופונים שמאלה , היה אדום . אם הרכבים שבאו מדרום לצפון ישר נסעו, קימת אפשרות שגם הנתבעת תקבל אור ירוק לפניה שמאלה .

העד מוסר כי כאשר הוא נסע ראה כי רכבים הבאים ממול, בכיוון נסיעת הנתבעת אך נוסעים ישר , , ראה אותם נוסעים . כאשר בכיוון הנגדי של עד התביעה יש אור ירוק לנוסעים ישר, לא בהכרח שלפונים שמאלה בכיוון הנתבעת, יהיה אדום . שכן קיים מצד בו הן לנוסעים ישר והן לפונים שמאלה, יהיה אור ירוק . דרך כלל זה מתחיל בכך ששני הטורים מקבלים אור ירוק, ולאחר זמן האור לפונים שמאלה נפסק, והם מקבלים אדום, ואז הנוסעים בכיוון הנגיד מקבלים ירוק , וכך אלה שנוסעים מדרום לצפון ואלה הנוסעים מצפון לדרום נוסעים באור ירוק . כאשר עד התביעה אומר כי כשהוא נסע הוא ראה רכבים נוסעים ממול , האם זו היתה תחילת הנסיעה , שאז מותר להניח שגם לנתבעת היה אור ירוק או סופה , שאז מותר להניח כי היה לה אדום ??

העד נשאל היכן היתה הנתבעת 1 בזמן שהוא ראה אותה וענה

"לראשונה ראיתי אותה עוברת וראיתי אותה מולי. ........"

רכבה של הנתבעת עבר את המרחק שבין קו העצירה בכיוון הנסיעה שלה, ביצע קשת פניה שמאלה ועבר את המרחק שמהווה את סך הכל של רוחב אי התנועה שבין שני מסלולי הנסיעה , ועוד 3 נתיבי נסיעה בכיוון נסיעת עד התביעה ומשמאלו. היא נוסעת על פי דבריה שלא נסתרו בנתיב הימני מבין שניים לפנייה ימינה , וכשהיא עושה את הפניה שמאלה, היא למעשה נוסעת קרוב מאד לקו העצירה אשר לפני עד התביעה ובכיוון הנסיעה שלו . ניתן להעריך כי עד התביעה נכנס לצומת למרחק של לא יותר משני מטרים , המהווים את המרחק שבין קו העצירה לקצה הימני של נתיב הפניה שמאלה בו היא נסעה . שעה שהיא למעשה נסעה מקו העצירה שלה עד למקום התאונה , לא פחות מ 15 מטרים . בשלב זה , וכמסקנה מעצם אירוע התאונה שני הנהגים לא ראו אחד את השני .

הנתבעת לעומת גרסתו של עד התביעה טוענת כי היא נסעה בנתיב הימני מבין שניים לפניה שמאלה הגיעה לצומת ועצרה , ולאחר שהאור ברמזור התחלף מאדום לירוק , היא החלה בפניה שמאלה מהנתיב הימני לפייה שמאלה .

הנתבעת מתעקשת על כך שהיה לה אור ירוק בעת החלה בחציית הצומת, שכן היא הגיעה לצומת ראתה אור אדום, ועצרה , ולאחר מכן בירוק החלה בחציית הצומת.

בחקירתה הנגדית אומרת הנתבעת כי בזמן שנכנסה לצומת גם לה וגם לנוסעים ישר היה אור ירוק, לאחר שהיה לה אור אדום .

כפי שנאמר לעיל סבב הרמזורים הוא כזה שמתחיל אור ירוק גם לנוסעים ישר וגם לפונים שמאלה, בהמשך המופע לפונים שמאלה הופך לאדום אך לאלה שנוסעים ישר ממשיך להיות ירוק ובו בזמן אלה שבאים ממול בכיוון נסיעת עד התביעה מקבלים ירוק .

נחזור ונזכיר כי עד התביעה אמר כי ראה ירוק כל הזמן מאז נגלו בפניו הרמזורים ממרחק רב, וגם ציינתי כי על פי עדות זאת מסתבר כי האור הירוק בכיוון נסיעת עד התביעה היה , על סמך אמירה זו של עד התביעה , לקראת סיום . בזמן שהוא מתקרב מצפון לדרום, ויש לו ירוק, רכבה של הנתבעת עמד בצומת להוראת האור האדום. על סמך שני נתונים אלו, סביר הרבה יותר לומר כי אכן הירוק של עד התביעה הסתיים, ואז קיבלה הנתבעת אור ירוק , והחלה בחצית הצומת כאשר גם הרכבים לימינה נסעו בירוק. עד התביעה מאשר בעדותו כי הרכבים שהיו מימין לנתבעת היו בנסיעה ישר , וזה תומך דווקא בגרסה שלה .

יש בפני מספיק נתונים על מנת לקבוע את הממצא העובדתי כי כאשר עד התביעה התקרב אל הצומת, האור הירוק שלו היה בשניותיו האחרונות, והוא התחלף לכתום ואדום והנתבעת קיבלה אור ירוק והחלה כניסה לצומת לאחר שהיתה בעצירה מוחלטת עקב מופע אור אדום קודם לכן .