מדינת ישראל נ' גריגוריאנץ(עציר) ואח'

החלטה

1.בהמשך להחלטתי מיום 30/5/13 ובהמשך לדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 1/7/13, התקבלו תסקירים מאת שירות המבחן במטרה לבחון הקלות בתנאי השחרור בערובה בהן נתונות המשיבות.

בעניינה של המשיבה 1 – נבחנה בקשתה להתיר לה להעתיק את כתובת מעצר הבית מבית הוריה בבאר שבע ליישוב חצור הגלילית, בבית בת דודתה הגב' לובה ניקונוב,(להלן: "המפקחת") ברחוב רמב"ם 733/4, וזאת תחת פיקוחה. כמו כן להתיר לה לצאת לעבודה יחד איתה בחברת "מאיה ואלינור" – חברה קבלנית המספקת כוח אדם למפעל ייצור של תירס, בין השעות 6:00-23:00, (להלן: "מקום העבודה".

שירות המבחן נפגש עם המפקחת וציין כי המדובר בבחורה בת 23, אם חד הורית, שהביעה את רצונה ונכונותה להוות גורם ערב ומפקח עבור המשיבה. שירות המבחן התרשם, מטיל ספק באשר ליכולתה של הערבה להיות תלויה לאחריות הכרוכה בהיותה משמורנית יחידה לאורך זמן כמו כן, צוין כי מעסקיה לא הגיעו לפגישה בשירות המבחן, ועל כן בשלב זה אינם ממליצים על שנוי התנאים למקום העבודה שהוצע.

בעניינה של המשיבה 2 – הסכימה המבקשת להמלצת שירות המבחן, דהיינו להתיר יציאה לעבודה בין השעות 7:30-14:30, לצורכי עבודה בחברת הניקיון של בני הזוג יוסי ואורנה נחמן "בתים נקיים", וזאת תחת פיקוחם של המעסיקים ונוסף להתיר למשיבה שעות התאווררות בין השעות 18:00-20:00 בלווי אחד הערבים.

בעניינה של המשיבה 3- נטען כי, מאחר וכיום אין מעסיק עתר הסנגור להרחיב את השעות לחיפוש עבודה ללא לווי ע"י ערב. עוד נטען, כי המשיבה מקיימת את תנאי השחרור ללא הפרות כלשהן דבר שמעצים את האימון שיש לתת בה, עוד עמת על מצבה הבריאותי כמפורט בתסקיר הראשוני , מיום 30.5.13.

2.ב"כ המבקשת בנוגע למשיבה 1 – טען כי, יש להותיר את תנאי השחרור בערובה בעינם, נוכח הסתייגות שירות המבחן מיכולתה של הערבה להוות גורם מפקח אפקטיבי ולאורך זמן.

בנוגע למשיבה 3- התנגדה המבקשת להרחבת שעות היציאה לחיפוש עבודה, ובוודאי ללא לווי ע"י ערב.

3.ב"כ המשיבה 1 – עתר לשנות את תנאי השחרור חרף ההסתייגות של שירות המבחן, ועמד על נסיבותיה האישיות והמשפחתיות של המשיבה כמפורט בתסקיר שירות המבחן, ובהחלטות הקודמות בעניינה. כמו כן, עמד על כך שהמשיבה מקיימת את תנאי השחרור ללא הפרה כלשהיא דבר שמעצים את האימון שיש לתת בה .

4.ב"כ המשיבה 2- עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן בהסכמת המבקשת.

5.לאחר שהקשבתי לטיעוני באי כוח הצדדים ועיינתי בכלל התסקירים וכן בהחלטות בית המשפט הקודמות בעניינם של המשיבות, וכן שמתי לנגד עיניי את המבחנים שהותוו בפסיקה כאשר נדרש בית המשפט לבחון שינוי בתנאי השחרור- דהיינו, האם יש בהיענותה לבקשה, כדי לפגוע בתכליתה של החלופה. וכן ההכרה בחשיבות יכולתו של אדם להתפרנס ולדאוג לצורכי מחייתו, זאת ,כמובן, בכפוף לכך שלא יהיה בכך משום פגיעה באינטרס ציבורי סותר. לפי כך, במידה וניתן להשיג את חלופת המעצר גם כשהנאשם יוצא לעבוד, תוך הבטחה כי אין ביציאתו לעבוד משום סכנה לציבור או אפשרות לפגיעה בתקינות ההליך המשפטי נגדו, במקרה המתאים, יהיה ראוי לאפשר זאת. במקרה דנן, לא שוכנעתי כי במתן היתר ליציאה לעבודה או לצמצום מעצר הביתה כדי לפגום בתכליתה של חלופות המעצר שנקבעו בעניינם של המשיבות, ועל כן הנני מורה כדלקמן:

א. מעצר הבית בו נתונות המשיבות יצומצם, בין השעות 20:00 עד 06:00.

ב.בעניינה של המשיבה 1- מורה על העתקת כתובת מעצר הבית החלקי, לכתובת: רחוב רמב"ם 733/4, בישוב חצור הגלילית. תחתם ערבות צד ג' על ידי הערבה לובה ניקונוב על סך 20,000 ₪ – ניתן לבצע את החתימה בתחנת המשטרה הקרובה לאזור מגוריה.

ג.יתר תנאי השחרור בערובה יישארו בעינם בכפוף לאמור לעיל.

עותק מהחלטה יישלח לב"כ הצדדים וכן לשירות המבחן.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ג, 04 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: