מדינת ישראל נ' גרוס

גזר דין

מבוא:

כנגד הנאשם הוגש לבית משפט זה כתב אישום בו יוחסו לו במקור עבירות שעניינן גניבה, ניסיון לקבלת דבר במרמה, זיוף ושיבוש במסמך מזויף.

בדיון אשר התקיים בפניי ביום 24.03.10, הגיעו הצדדים להסדר טיעון ולפיו כתב האישום יתוקן, הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן ויורשע על פי הודאתו. עוד הוסכם כי התביעה תעתור להשתת עונש מאסר בפועל, אשר בכפוף לקבלת חוות דעת ממונה על עבודות השירות, ירוצה על דרך עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. עוד הוסכם כי הסניגור יטען לעונש כראות עיניו וכי בטרם יישמעו טיעוני הצדדים לעונש, יעתור כי יתקבל תסקיר שירות מבחן בעניינו של הנאשם. המאשימה לא התנגדה לקבלת תסקיר שירות המבחן. כן הוסכם, כי שירות המבחן יתייחס בתסקירו גם לאפשרות ביטול הרשעת הנאשם בדין (הכל ביחד ייקרא להלן: "הסדר הטיעון").

בהתאם להסדר הטיעון כתב האישום תוקן, התקבל וסומן ב/1 (להלן: "כתב האישום"). הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע עפ"י הודאתו בעבירות כדלקמן:

גניבה - עבירה לפי סעיפים 383 + 384 לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").

ניסיון לקבלת דבר במרמה – עבירה לפי סעיפים 415 סיפא + 25 לחוק העונשין.

כן הוריתי על הגשת תסקיר מאת שירות המבחן בעניינו של הנאשם. תסקיר כזה מונח בפניי. כן הוריתי על קבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות בעניינו של הנאשם. חוות דעת כזו מונחת בפניי.

מעובדות כתב האישום עולה, כי ביום 25.11.08 או בסמוך למועד זה, מצא וגנב הנאשם את ארנקו של גאזי חביבאללה (להלן: "המתלונן") ובו, בין היתר, המחאות שונות (להלן: "ההמחאות"). עוד עולה, כי הנאשם שינה את ההמחאות בכך שרשם בהן את שמו ואת מספר תעודת הזהות שלו שאינו מחזיק כדין בארנק ובהמחאות ואף הפקיד את אחת ההמחאות לחשבון הבנק שלו, בניסיון לגנוב ולקבל דבר במרמה באמצעותה, בסך של 5,750 ₪, מחשבון הבנק ממנו נמשכה. הסכום לא עבר לחשבונו של הנאשם מפאת חלוף הזמן מהמועד הנקוב בהמחאה ועד מועד ניסיון ההפקדה.

כתב האישום כולל בחובו טבלה ובה פירוט ההמחאות אותן שינה הנאשם בכוונה לגנוב את ערכן ובניסיון לקבל באמצעותן דבר במרמה, כמפורט בטבלה נשוא סעיף 3 לעובדות כתב האישום.

טיעוני המאשימה לעונש:

במסגרת טיעוניו לעונש טען ב"כ המאשימה, כי במקרה דנן, אין מקום להסתפק בהשתת צו מבחן בלבד על הנאשם כעולה מהמלצת שירות המבחן המפורטת בתסקיר. בהקשר זה ציין ב"כ המאשימה את העבירות בהן הודה והורשע הנאשם ואת עובדות כתב האישום המתוקן. כך ציין, כי הנאשם מצא ארנקו של אחר ובמקום להשיבו לבעליו בחר להשתמש בו וביצע עבירה של קבלת דבר במרמה בכך שניסה לעשות שימוש בהמחאות שמצא בארנק לרווחתו האישית.

בהקשר זה ציין ב"כ המאשימה כי אין המדובר בפעולה ספונטנית אחת אלא בסדרה של מעשים שבוצעו בוודאות מלאה באשר לטיבם ולאפשרות הנזק שייגרם בעטים. משכך, טוענת המאשימה כי יש צורך בהשתת עונש מאסר בפועל, הן לצורך הרתעת נאשם זה שלא ישוב לעבור עבירות והן לצורך הרתעת הרבים. לאור חוות דעת הממונה ציין המאשימה, כי אין לה התנגדות שעונש המאסר שיושת ירוצה על דרך עבודות שירות וכן עתרה להשית על הנאשם עונש מאסר מותנה וקנס.

טיעוני הנאשם לעונש:

במסגרת טיעוניו לעונש, הדגיש ב"כ הנאשם, כי הנאשם הינו כבן 32 שנים, נשוי המנהל אורח חיים נורמטיבי ואשר אין לחובתו כל עבר פלילי. עוד צוין, כי זוהי הפעם הראשונה בה נמצא הנאשם בחקירה משטרתית ומוצא עצמו נאשם בבית משפט. ב"כ הנאשם הוסיף וציין, כי הנאשם הודה בכתב האישום המתוקן בעבירה של גניבה ומציאה וכן בניסיון לקבל דבר במרמה. בהקשר זה הדגיש, כי מדובר היה למעשה בניסיון בלתי צליח.

ב"כ הנאשם הוסיף וציין, כי כתב האישום שונה באופן משמעותי מזה המקורי והדגיש כי מדובר במעשה נאיבי, חסר כל תחכום. עוד ציין ב"כ הנאשם כי הנאשם מביע צער עמוק על מעשיו, חושש מאוד מתוצאות ההליך והפגיעה בו ובמאמציו להתקדם, הן מבחינה חברתית והן מבחינה תעסוקתית. עוד הדגיש, כי בסופו של יום, לא נגרם נזק לאיש.

ב"כ הנאשם הפנה עוד לתסקיר שירות המבחן אשר הוגש בעניינו של הנאשם וטען, כי לא יכולה להיות מחלוקת כי מדובר בתסקיר חיובי ביותר. בהקשר זה ציין, כי ככפי העולה מהתסקיר הנאשם מודע לחומרת מעשיו, התחרט עליהם, מביע אמפטיה, מוכן במסגרת הליך גישור של שירות המבחן, להתנצל בפני הניזוק, לפצותו. עוד עולה מהתסקיר, כי עצם ההליך הפלילי הינו משמעותי עבור הנאשם והוא מוכן לעמוד במבחן שהוצע לו ע"י שירות המבחן.

באשר לסוגיית הרשעת הנאשם בדין, טוען ב"כ הנאשם, כי למרות שאין המלצה של שירות המבחן לבטל את הרשעת הנאשם בדין, הרי שבסופו של יום, סוגיה זו מסורה להכרעת בית המשפט. בהקשר זה עתר ב"כ הנאשם, כי בית המשפט יבטל את הרשעת הנאשם בדין, שכן הרשעה כזו, תפגע בנאשם וביכולתו להשתלב בשוק העבודה ותפגע בסיכויי שיקומו בעתיד.

ב"כ הנאשם הדגיש עוד, כי מדובר במעידה חד פעמית, במי שהביע חרטה, גילה אמפטיה לנפגע העבירה, מודע לחומרת המעשים וכן ציין, כי מדובר בעבירות שהינן במדרג הנמוך.

כל הנתונים לעיל מצדיקים, כך לטענת ב"כ הנאשם, לבטל את הרשעת הנאשם בדין ולהתחשב בנאשם. לטענתו, גם האינטרס הציבורי מצדיק את אי הרשעת הנאשם בדין בנסיבות שפורטו וכי ישנו אינטרס ציבורי ממדרגה ראשונה לחזרתו של הנאשם לחברה ולשילובו בה כאדם נורמטיבי מבלי שההרשעה תפגע במאמציו לשיקום.