מדינת ישראל נ' גרבאן(עציר)

החלטה

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום (מתוקן) המייחס לו החזקה של 38 מנות הרואין במשקל נטו של 10.4766 גרם. הכל בקשר לאירוע מיום 21/10/2013 כאשר נמצא על ידי שני שוטרים מחזיק ברשותו לפי הטענה קופסא ובה הסם הנ"ל. לפי הנטען בכתב האישום משהבחין בשוטרים הוא החל במנוסה, השליך את הקופסא ובכך גם הפריע לשוטרים.

הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים והסנגור חולק על קיומן של ראיות לכאורה. באשר למזכרים שערכו השוטרים שביצעו את מעצרו, טוען הסנגור שיש סטירה בין דברי אבי קלווין לבין דברי בילל כעביה. קלווין טען שהם נכנסו למתחם תוך שאינו מפרט מרחק בינו לבין המשיב ובשלב מסוים המשיב החל לברוח מהם ואז הוא וכעביה לדבריו יצאו ותפסו אותו. לעומת זאת, כעביה טוען שהבחין במשיב ושמר עמו קשר עין רציף ממרחק של עשרה מטרים. למעשה לא מדובר בסטירה של ממש בין הגרסאות אלא, בשתי גרסאות שאחת מלאה ואחת חלקית. אבל גם אם אניח שמדובר בגרסאות שאין תואמות זו את זו הרי שלפי ההלכה שנקבעה בבש"פ 8087/95 שלמה זדה נ' מדינת ישראל קיומה של אמרה המבססת את גרסת התביעה וקיומה של אמרה השוללת גרסה זו אין בהן כדי להביא למסקנה שאין סיכוי סביר להרשעה. במצב דברים זה היה ובית המשפט שידון בתיק עצמו ייתן אמון בגרסת התביעה ניתן יהיה להרשיע את הנאשם ולכן, ניתן לקבוע כבר עתה כי קיים חומר ראיות לכאורה נגד הנאשם.

טענה נוספת של הסנגור היא פגמים בשרשרת הסם. הסנגור הצביע על כך שמסמכים שונים הנוגעים לבדיקות שנערכו לסם אינם תואמים מבחינת המספרים שהם נושאים שאמורים להיות זהים לאותם מספרים המופיעים על הסם שנתפס מלכתחילה עת סומן כמוצג על ידי השוטרים. ב"כ המבקשת המציא לכך הסברים שונים. קשה לומר שאותם הסברים מניחים את הדעת לחלוטין וברור כי אילו היינו היום בשלב שבו על בית המשפט לקבוע האם יש להרשיע את הנאשם או לזכותו היה צורך בהסברים מוצדקים יותר אבל נקבע לא אחת בפסיקה כי טענות לגבי שרשרת המוצג, ראוי שתתבררנה בתיק העיקרי. ראה בש"פ 2099/10 דברי כבוש השופטת חיות. במקרה שבפני נראה שעל אף תקלות שאירעו בשרשרת המוצג מדובר באותם סמים עצמם הן בבחינת מספר המנות- 38 והן בבחינת המשקל שתואם אבל כאמור זוהי שאלה המותב שידון בתיק העיקרי יצטרך להכריע בה כאשר נקודת המוצא היא שלא כל פגם בשרשרת המוצג מביא לאי קבילותו.

הנה כי כן, אין בטענות הסנגור כדי להביא למסקנה שאין ראיות לכאורה כנגד המשיב. ההיפך הוא הנכון- המשיב בחקירתו קשר עצמו למקום האירוע והוא טען שהוא הגיע לשם כדי לעבוד. הוא נמצא שם, נראה לפחות על ידי אחד השוטרים תוך שמירה על קשר עין רציף, זורק את שקיות הסם ודיי בכך כדי שאקבע כי קיימות ראיות לכאורה.

ממילא אם קיימות ראיות לכאורה קיימת עילת מעצר של מסוכנות הנובעת מסוג הסם (הרואין), ממשלו שהוא בין 10 ל- 11 גרם, מהיותו מחולק ל- 38 מנות ואותה מסוכנות מתחזקת לנוכח העובדה שמדובר בנאשם בעל עבר פלילי מכביד, גם בעבירות סמים. ניסיון החיים מלמד כי הסם לא היה מיועד לשימוש עצמי וזאת מעבר לחזקה הקבועה בחוק בעניין זה.

סיכומו של דבר, קיימות ראיות לכאורה וקיימת עילת מעצר של מסוכנות. קיימת לכאורה גם עילת מעצר של הימלטות מאימת הדין שהרי לא רק שהנאשם עבר לכאורה עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, הרי שבעברו יש לו גם הרשעה של בריחה ממשמורת חוקית. אין בכך כדי להביא לאי בדיקת האפשרות לשחרור של הנאשם לחלופת מעצר ובפני הסנגור פתוחה האפשרות להציע חלופה כזו למרות שנקודת המוצא היא שמי שנתפס עם כמות כזו של הרואין לא ישוחרר לחלופה.

ניתנה והודעה היום כ"ו חשון תשע"ד, 30/10/2013 במעמד הנוכחים.

אהוד קפלן, שופט

החלטה

אני מורה על מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת.

אני מורה לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר בעניינו.

אני קובע את המשך הדיון בעניינו של הנאשם ליום 20/11/2013 בשעה 09:30 בפני כבוד הנשיא גופמן (החתום מטה יהיה בחופשה).

שב"ס יאפשר לנאשם מספר שיחות טלפון לצורך הצגת החלופה.

לדיון הנ"ל הנאשם יובא על ידי שב"ס.

פרוטוקול זה מהווה צו מעצר.

ניתנה והודעה היום כ"ו חשון תשע"ד, 30/10/2013 במעמד הנוכחים.

אהוד קפלן, שופט

מורן סעדה

הוקלד על ידי מורן סעדה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: