מדינת ישראל נ' גראר(אסיר)

גזר דין

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן לפיהן ביום 12.8.10, במסגרת בדיקה שגרתית, עצר שוטר רכב בו נהג הנאשם וביקש כי יציג לו רשיון נהיגה ותעודה מזהה. בתגובה מסר הנאשם שהמסמכים אינם ברשותו וכי הינו ישראלי המתגורר בצפון הארץ ובהמשך, סירב לציית להוראת שוטר להוציא את תכולת כיס מכנסיו.

לפיכך הורשע בעבירת שב"ח, הכשלת שוטר, נהיגה ללא רשיון וללא ביטוח.

2.הנאשם יליד 1981, לחובתו שש הרשעות קודמות שנצברו בשנים 2002-2010 בעבירות שב"ח, התחזות לאחר והפרעה לשוטר ובשתי עבירות של נסיון להפרת הכרזת שטח צבאי סגור והתחזות לאחר, מהשנה האחרונה. הנאשם ריצה מאסרים בפועל וכן תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי מת.פ. 1394/08 (שלום ת"א) בן 6 חודשים, בר הפעלה בתיק זה.

3.ב"כ המאשימה עתרה להפעיל את המאסר על תנאי ולהשית מאסר בפועל נוסף במצטבר וכן להשית עליו פסילה מלהחזיק או לקבל רשיון נהיגה, בשים לב לעברו המכביד של הנאשם, העובדה שהמאסרים שריצה והמאסרים על תנאי לא הרתיעו אותו וכי שבוע לאחר ששוחרר ממאסרו האחרון, שב לישראל ושהה בה כשלשה חודשים עד שנתפס. הנאשם אף נהג ללא רשיון וללא ביטוח ובכך סיכן את עצמו ואת הנוהגים בכביש.

4.הסנגור עתר להאריך את המאסר על תנאי מהנימוקים הבאים:-

א.הנאשם נתון במעצר, כחודשיים ימים, ממועד ביצוע העבירה.

ב.לחובתו מאסר על תנאי ממושך שאינו מידתי בהתייחס לטיב העבירות בהן הורשע, שאין בהן סיכון לרכושו או לבטחונו של הציבור ואינו מידתי בשים לב לכך שהעונש המירבי בגין עבירת שב"ח הינו שנת מאסר אחת.

ג.העבירות הנלוות לעבירת השב"ח אינן מהרף העליון והכשלת השוטר לא היתה בהצגת מסמך מזויף, אלא במלל בלבד.

ד.נפלו פגמים בהליך שהתנהל בת.פ. 1394/08 (שלום ת"א) בו הוטל המאסר על תנאי. הנאשם לא היה מיוצג ונגזר עליו עונש מאסר (בפועל ועל תנאי) העולה על תקופת המאסר המירבית הקבועה בחוק.

ה.ההודייה, החסכון בזמן שיפוטי והעובדה כי נכנס לישראל כדי לפרנס את משפחתו.

הסנגור הגיש פסיקה מהעת האחרונה לפיה הוארכו מאסרים על תנאי בעבירות

שב"ח.

5.בחנתי את טיעוני הצדדים ואת מצבו המשפטי של הנאשם והחלטתי לדחות את עתירת הסנגור להאריך את המאסר על תנאי מהנימוקים הבאים:-

א.הנאשם צבר לחובתו מספר רב של הרשעות בעבירות שב"ח ובעבירות נלוות אחרות, הגם שהעבירות הנלוות קשורות לעבירות השב"ח שביצע. כשנתפס על-ידי שוטר, פעל בעזות מצח, הציג עצמו כתושב ישראל וסירב למלא אחר ההוראות שקיבל.

הנאשם לא הסתפק בכך ואף נהג בכבישי ישראל ללא רשיון וללא ביטוח ויש בכך להעיד על מסוכנותו.

בבית המשפט הפריע למהלך התקין של הדיון עד כי הופסק ונדחה למועד אחר. (פרוטוקול מיום 28.9.10).

הנאשם ביצע את העבירות כשבוע לאחר ששוחרר ממאסרו הקודם, ושהה בישראל כשלושה חודשים עד שנתפס.

הנאשם ריצה מאסרים בפועל לתקופות של 32 יום, 5 חודשים, חודשיים, ששה וחצי חודשים, 75 ימים ו-50 ימים. בכל פעם שהורשע, נגזר עליו עונש מאסר.

כל אלה מעידים על נאשם שאין עליו מורא מן הדין וכי אין בעונשים שנגזרו עליו כדי להרתיעו.