מדינת ישראל נ' גץ(עציר)

החלטה

1. בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו בת.פ. 4079/01.

על פי הבקשה ביום 30.9.01 הוגש כתב אישום כנגד המשיב המייחס לו עבירות של ניסיון לזיוף בנסיבות מחמירות וניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. לדיון הראשון בעניינו שנקבע ליום 7.2.02 לא התייצב המשיב מאחר ולא קיבל הזמנה לאחר שכתובת אותה מסר למאשימה מבעוד מועד התגלתה כשגויה. ההליכים כנגדו הותלו והוא הוכרז כדרוש לחקירה. מאוחר יותר נמצא המשיב ובעקבות הליך גישור שהתקיים בתאריך 2.9.03 הגיעו הצדדים להסדר טיעון בו הודה המשיב בעובדות כתב האישום, נתבקש תסקיר מקצין המבחן והוסכם שבכפוף להיותו חיובי תבקש המאשימה להטיל על המשיב מאסר לתקופה של ששה חודשים שירוצה בעבודות שירות. לאחר שהמשיב לא התייצב בפני הממונה על עבודות שירות על מנת לבחון התאמתו לביצוע עבודות שירות ובפני קצין המבחן, וניסיונות לאתרו לא צלחו, הוצאו צו הבאה וצו מעצר כללי בעניינו. רק ביום 6.2.06 התייצב המשיב בפני הממונה על עבודות שירות אשר קבע כי המשיב לא כשיר לבצע עבודות שירות. לאחר שבדיון שהתקיים ביום 22.2.06 המאשימה העלתה את העובדה שעומד בפני המשיב מאסר על תנאי בר הפעלה ביקש ב"כ המשיב לחזור בו מהסדר הטעון ולנהל הוכחות ובית המשפט אישר זאת. דיון מחדש בעניינו של המשיב נקבע לתאריך 30.1.07. ניסיונות המבקשת להמציא למשיב הזמנה לדיון לא צלחו לאחר שהתברר כי עבר למען אחר ולא עדכן כתובת. בדיון שהתקיים ביום 2.7.07 הותלו ההליכים בעניינו של המשיב. ביום 18.5.09 לאחר שמספר ימים קודם לכן נעצר בעניין אחר ונמסר לו כי הוא דרוש לחקירה, התייצב המשיב לדיון בעניינו. לאחר שהוקרא לו כתב האישום ונדחה לקבלת תשובה ליום 3.11.09, לא התייצב המשיב, הוצא נגדו צו הבאה והדיון נדחה ליום 23.2.10. במועד הדיון לא התייצב הנאשם, הותלו ההליכים נגדו והוצא צו מעצר כללי. ביום 11.5.10 נעצר המשיב בעניין אחר למשך 3 ימים.

לטענת המבקשת לנוכח ההשתלשלות האמורה קמה כנגד המשיב עילת מעצר של התחמקות מהליכי שפיטה ויש מקום להורות על מעצרו עד לתום ההליכים נגדו וכן על חילוט הערבויות שהפקיד. לעניין הערבויות יצויין כי על פי הבקשה ביום 17.11.05 לאחר שמספר ימים קודם לכן נעצר בעניין אחר, נקבע כי המשיב ישתחרר לאחר שיפקיד סך של 1000₪ ויחתום על התחייבות עצמית בסך 3000₪. ביום 14.5.09 נעצר המשיב בעניין אחר ולאחר שנמסר לו כי הוא דרוש לחקירה שוחרר לאחר שחתם על התחייבות עצמית בסך 10,000 ₪.

2. ב"כ המשיב לא חלק בדיון על קיומן של ראיות לכאורה למיוחס למשיב ואף לא על עילת מעצר בעניינו אלא שלטענתו ההליך בו נקטה המבקשת אינו ההליך הנכון. לטענת ב"כ המשיב משהוצא על ידי השופט שדן בעניינו של המשיב צו מעצר כללי היה מקום להביא את המשיב משנעצר בפני אותו שופט או שופט תורן שידון בשאלת מעצרו/שחרורו של המשיב במסגרת סימן ו' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 ועל פי סמכויותיו מכח סעיפים 99-102 לאותו חוק ולא במסגרת בקשה למעצר עד לתום ההליכים. לטענת ב"כ המשיב השופט שדן בתיק העיקרי מכיר את הנסיבות שבעטיין מתבקש כעת מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים, ומשהוצא צו המעצר הכללי בשל אי התייצבותו של המשיב לדיונים היה מקום להותיר את ההחלטה לשופט שדן בתיק העיקרי. עוד טען ב"כ המשיב בדיון כי נסיבותיו האישיות של המשיב מורכבות וקשות. אמנם אין באפשרותו להציע חלופה מעבר להתחייבות המשיב אך לנוכח מעברו של המשיב לירושלים נראה כי לא יהיה כל קושי מצידו להגיע לדיונים.

ב"כ המבקשת ציינה בדיון כי בהליך של בקשה למעצר עד לתום ההליכים ניתן להציג ראיות שלא ניתן להגיש במסגרת התיק העיקרי. עוד ציינה כי על אף פרק הזמן הארוך מאז הוגש כתב האישום כנגד המשיב, טרם התקבל כל פסק דין בעניינו כשהטעם העיקרי הוא התחמקותו של המשיב מהליכי השפיטה. על פי חוק סדר הדין הפלילי מדובר בהתנהלות המקימה עילת מעצר. למבקשת אמנם אין התנגדות עקרונית לחלופת מעצר אך כרגע אין בנמצא חלופה מתאימה שכן למשיב אין כתובת קבועה והוא עובר כל כמה חודשים למען שונה ברחבי הארץ. עוד הצביעה ב"כ המבקשת כי המשיב כבר הפקיד ערבויות בעבר ובכל זאת לא ניתן היה לסיים את ההליך.

3. כאמור ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה ושל עילת מעצר בעניינו של המשיב. לנוכח ההליכים שהתנהלו בעניינו של המשיב כמפורט לעיל גם לא די בהתחייבותו של המשיב להתייצב לדיונים, ולא הוצעה למעשה כל חלופה אחרת.

טענתו העיקרית של ב"כ המשיב היא כאמור כי אין המדובר בהליך המתאים משהוצא צו המעצר הכללי על ידי כב' השופט לירן. אין בידי לקבל טענה זו. בקשה למעצר עד לתום ההליכים ניתן להגיש עם הגשת כתב אישום, כפי שנעשה במרבית המקרים, אך גם לאחר מכן. אין בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 כדי להטיל כל מגבלה בעניין זה. אשר לשיקולי המדיניות עליהם מצביע ב"כ המשיב. משהוצא צו מעצר כללי עשויים תנאי שחרורו של המשיב להיקבע לא על ידי השופט הדן בתיק העיקרי אלא על ידי שופט תורן, כפי שאכן מתרחש במקרים רבים. צודקת ב"כ המבקשת כי אין אפשרות להציג בפני השופט הדן בתיק העיקרי ראיות בשלב זה וככל שיש בהן כדי להצדיק היעתרות לבקשה אין מקום לחסום את הדרך בפני הליך זה. עוד יצויין כי לא ברור בענייננו מהי ההצדקה העניינית להצבת קו הגבול, לגישת ב"כ המשיב, בין המועד בו מוגש כתב אישום לבין לאחריו. בפרט כאשר בעניינו התיק העיקרי נמצא בשלב של הקראה כשהמשיב טרם הגיב לכתב האישום.

בנסיבות אלו אין מנוס מלהורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. ככל שתוצע חלופה מתאימה ומאחר ואין לב"כ המבקשת התנגדות עקרונית בעניין זה, תהא פתוחה אז הדרך בפני ב"כ המשיב להגיש בקשה לעיון חוזר בעניינו.

4. אשר לחילוט הערבויות. לא ברור מהבקשה ומהחומר שהוגש האם הוטלו להבטחת התייצבותו של המשיב בהליך הנוכחי או במסגרת הליכים אחרים בהם נעצר. ככל שהסך של 1000 ש"ח שהופקד על ידי המשיב מכח החלטה מיום 17.11.05 הופקד להבטחת התייצבותו בהליך הנוכחי, אני מורה על חילוט מחצית הסכום לטובת המבקשת.

ניתנה היום, כ"ט אייר תש"ע, 13 מאי 2010, בהעדר הצדדים.