מדינת ישראל נ' גניש(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של התפרצות לדירה, בעבירה של החזקת נכס חשוד כגנוב ובעבירה של הסגת גבול (הכל בגין שני אירועים מאותו לילה בחודש ספטמבר 2009).

לא זו בלבד שהעבירות בהן הורשע הנאשם, ובמיוחד העבירה נשוא האישום הראשון, הן עבירות חמורות, אלא שמאחר והודאת הנאשם באה לאחר שמיעת כל מסכת הראיות, לרבות פרשת ההגנה – אציין כי נשגב מבינתי מדוע עמד הנאשם על ניהולו של התיק, חרף הראיות הברורות והמוצקות (בוודאי נשוא האישום הראשון) ולמרות שזכותו של כל נאשם לנהל את משפטו, בוודאי שכאשר בא הנאשם עתה, מתחרט ונוטל אחריות, המשמעות של כך מועטה ביותר.

אוסיף ואציין כי משמיעת הראיות, אכן עלתה אינדיקציה לכך שההתפרצות נשוא האישום הראשון בוצעה כפי הנראה בידיעה שבעלי הדירה אינם בביתם. מצד אחד, יש בכך נימוק לקולא – שכן הסיכוי להתפרצות אלימה קלוש, אולם מצד שני יש בכך נימוק לחומרה, שכן הדבר מלמד על תכנון מוקדם ולא על התפרצות אקראית.

לחובת הנאשם עבר פלילי מכביד ביותר, בעיקר בעבירות רכוש, סמים והפרת הוראה חוקית מאז היותו בן 17, אולם הייתה הפוגה מסוימת, בעיקר בעבירות הרכוש, בשנים האחרונות. הדבר מתיישב עם הנסיבות המפורטות על ידי הנאשם במכתב שהוגש לי.

מעל ראשו של הנאשם מרחף מאסר מותנה בן 6 חודשים אותו מבקש הסנגור להפעיל בחופף, בין השאר, משום שהוא הוטל בשל עבירה של התנהגות פרועה. לא זו בלבד שהכלל הוא כי יש להפעיל מאסר מותנה במצטבר, וכי גזר הדין ניתן פחות משנה טרם ביצוע העבירות שבפני, אלא שעיון בגזר הדין נשוא המאסר המותנה מלמד כי הצדדים הסכימו מצד אחד על שינוי העבירה להתנהגות פרועה ומצד שני שהמאסר המותנה יחול על כל עבירת רכוש.

לאור כל האמור לעיל, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.מאסר לתקופה של 18 חודשים.

ב.אני מפעיל את המאסר המותנה בן 6 חודשים אשר הוטל על הנאשם ב-ת.פ. 1482/07 של ביהמ"ש השלום ברמלה, ביום 2.12.08, וזאת במצטבר למאסר אשר הוטל על הנאשם היום.

סה"כ ישא הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו 25.9.2010.

ג.מאסר למשך 12 חודשים, ואולם לא ישא עונש זה אלא אם תוך שלוש שנים יעבור עבירה של התפרצות לדירה.

ד.מאסר למשך 6 חודשים, ואולם לא ישא עונש זה אלא אם תוך שנתיים יעבור עבירה אחרת בה הורשע.

למען הסר ספק, פיצול המאסר המותנה נועד לאבחן בין עבירות התנאי ואין כוונתי כי הנאשם ישא בגין הפעלת המאסרים על תנאי, מאסר העולה על 12 חודשים.

המוצגים יחולטו/יושמדו/יושבו לבעליהם על פי החלטת קצין המשטרה.

לאור תקופת המאסר ונסיבותיו האישיות של הנאשם, לא מצאתי לנכון להשית על הנאשם גם רכיב ענישה כספי.

*/*

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ד תמוז תש"ע, 06/07/2010 במעמד הנוכחים.

מוקי לנדמן, שופט

הוקלד על ידי: ליאור ירדני התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: