מדינת ישראל נ' גנון מכלוף

החלטה

בדיון בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות הנאשם על בית המשפט לבחון האם היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו, והאם יש בהותרת פסק הדין בעינו כדי לגרום עיוות דין.

אני מתקשה לקבל את טענת הסניגור בדבר תקלה ברכב אשר מנעה ממנו להתייצב לדיון, וזאת מהטעמים הבאים:

ראשית, הבקשה אינה מפרטת היכן בדיוק ובאיזו שעה אירעה התקלה הנטענת, ומתי ואיך עלה בידי הסניגור להתגבר עליה. כל שנטען בבקשה הוא כי נמצא מקור התקלה.

שנית, לבקשה לא צורפו אסמכתאות לפיהן הרכב נגרר למוסך או תוקן במוסך במועד הדיון.

שלישית, לא הובהר מדוע הסניגור לא עשה שימוש בתחבורה ציבורית או ברכב אחר, ומדוע נמנע מלהתייצב בבית המשפט, גם אם באיחור.

רביעית, בקשת הדחיה המצורפת לבקשה שלפני נחזית להיות חתומה על ידי הסניגור, ולא על ידי מזכירתו, כנטען.

חמישית, אין בבקשה נימוק לכך שהבקשה מוגשת רק עתה, בעוד השביתה הסתיימה לפני למעלה משבועיים ימים.

אין בנטען בבקשה כדי ללמד שלנאשם נגרם עיוות דין. הנאשם אינו כופר בכך שעקף רכב אחר תוך חציית קו הפרדה רצוף. משכך, קיים קושי רב לקבל את טענתו כי בעת ביצוע העקיפה הרכב שנסע בנתיב הנגדי היה רחוק מספיק כדי לאפשר את ביצוע העקיפה בבטחה. על פני הדברים, עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף בעת שכלי רכב נע בנתיב הנגדי הינה, לכאורה, עקיפה מסוכנת!

מכל מקום, כפירה בפני השוטר ובפני בית המשפט אין משמעותה שיש לבטל את פסק הדין כדי למנוע עיוות דין. לשיטה זו - כל מי שכופר ולא התייצב זכאי לביטול פסק-דין, ולא היא (רע"פ 1773/04 אלעוברה נ' מדינת ישראל).

על המבקש היה להציג טענה בעלת כוח שכנוע יוצא דופן הנדרש למסקנה בדבר קיומו של עיוות דין בהרשעה או בעונש, וכך לא נעשה (השוו: ב"ש (מחוזי ירושלים) 8935/09 כדורי נ' מדינת ישראל).

בהעדר נימוק שיהיה בו להצדיק את היעדר התייצבותו של הנאשם ומשאין בפסק הדין כדי לגרום לעיוות דין, אין מקום לביטול פסק הדין.

לכן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ח אב תש"ע, 29 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: