מדינת ישראל נ' גנון ואח'

החלטה

כפי שציינתי כבר בהחלטה מיום 16/9/10 כוונת בית המשפט בהחלטה המקורית היתה כפי שפורש על ידי ב"כ המשיב, דהיינו נוכח הסכמת המשיב הוטלו התנאים שנקבעו כאשר מלכתחילה ניתן היה להורות על שחרורו של המשיב ללא תנאים.

בהחלטתי מיום 8/4/10 קבעתי כי העבירה אשר לכאורה עבר המשיב אינה יכולה להקים עילת מעצר, ולעניין הפרת הוראה חוקית ציינתי כי לא הוגשה בקשה לעיון חוזר ומותב אחר קבע תנאי שחרור שאין מקום להחמירם, עוד קבעתי כי התנאים שנקבעו במסגרת אותו הליך יחולו גם בהליך שלפני, זאת על פי הסכמת ב"כ המשיב.

לאור העובדה שמאז הגשת הבקשה ועד היום ככל הנראה נחשד המשיב בהפרת תנאי השחרור, קיימת בין הצדדים מחלקות בנוגע לתקופת העבר, דהיינו בנוגע לשאלה האם המשיב הפר את תנאי השחרור בעת שיצא מביתו אם לאו.

על פניו הבין המשיב כי משהוסר האיזוק האלקטרוני התנאים פקעו שאם לא כן מדוע הוסר האיזוק. מהחלטת בית המשפט ניתן להסיק, בפרט נוכח התנהגות המבקשת אשר הסירה את האיזוק, כי אם למעשה בית המשפט קבע כי יחולו התנאים שנקבעו בתיק אחר, הרי שאותם תנאים ממשיכים לחול עד לפקיעתם.

יצוין כי קביעת התנאים בהליך שלפני היתה בשל הטענה להפרת הוראה חוקית במסגרת התיק האחר, ממילא משמעותה של ההחלטה היתה שאותה הוראה חוקית תמשיך לחול בהתאם לתנאיה, דהיינו אם זו תבוטל, הרי שאין עוד צורך בתנאים גם במסגרת ההליך שלפני.

לאור מסקנה זו, והיות וכפי שציינתי בהחלטה המקורית התנאים נקבעו על פי ההסכמה ולאו דווקא משום עילת מעצר, הרי שאותה הסכמה נגעה לאותם תנאים בתיק האחר על כל המשתמע מכך, דהיינו כל קביעה בתיק האחר תקפה גם לתיק שלפני.

לאור האמור, אני קובעת כי משפקעו התנאים בתיק האחר, הרי שהם פקעו גם בתיק שלפני.

ניתנה והודעה היום ג' חשון תשע"א, 11/10/2010 במעמד הנוכחים.

סבין כהן, שופטת

הוקלד על ידי: מזל בן-סימון התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: