מדינת ישראל נ' גנאים

הכרעת דין

אני מזכה את הנאשם מחמת הספק, מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

1.נגד הנאשם הוגש כתב אישום, על פיו ביום 4.3.10, 5.9.10 בשעה 7.00 ואילך או בסמוך לכך, בשטח חקלאי פתוח בתעלה הנמצאת בשטחי המרעה של מושב יהונתן בסמוך למאגר דינור (להלן: "שטח הציד"). עסק הנאשם, בציד דורבנים באמצעות 2 מלכודות בכלוב שבתוכן הניח שום ובצל כפיתיון. בסמוך למלכודות נמצאו אלה וברזלים וקוצי דרבן. הדרבן הינו חיית בר מוגנת. לנאשם לא היה רישיון ציד והיתר למעשיו.

2.ראיות התביעה מתבססות באופן בלעדי על עדויות הפקחים שרון לוי, אימן גוטאני ורידאן סלימאן (להלן: "שרון, אימן ורידאן, בהתאמה"). בהתאם לעדויות הפקחים והדוחות שערכו, ביום 4.3.10 קיבל שרון הודעה מרידאן כי מצא בשטח הציד מלכודת כלוב ובתוכה דרבן. שרון ורידאן יצאו לשטח, מצאו מלכודת ובתוכה פיתיון טרי של שום ובצל. ליד המלכודת נמצאו ברזל מכופף ומקל עם כתמי דם, וכן קוצי דרבן שנראו נקיים. בהמשך התעלה ובמרחק של כ- 200 מ' מהמלכודת הראשונה, נמצאה מלכודת נוספת ובה דרבן חי אותו שחרר רדואן.

למחרת בשעות הבוקר המוקדמות התמקמו הפקחים כדלקמן: שרון מחוץ לתעלה עם מצלמה ארוכת טווח. רידאן ואימן התמקמו בתוך התעלה, כל אחד בסמוך למלכודת אחת. אימן התחבא ליד המלכודת המערבית. רידאן התחבא ליד המלכודת המזרחית. שרון העיד כי ראה אדם אותו צילם, לבוש בחולצה כתומה הולך לכיוון התעלה ונכנס לתוכה כשלאחר פרק זמן יצא ממנה. רידאן העיד כי אדם ארוך ושמן הגיע למלכודת, התחיל להתעסק איתה ולאחר מכן קיבל שיחת טלפון ורץ למעלה. אימן העיד כי ראה אדם עם חולצה כתומה, ג'ינס, קירח ונעלי עבודה, עושה את צרכיו קרוב למלכודת שבסמוך אליה התחבא אימן, ומשם המשיך לכיוון המלכודת לידה התחבא רידאן.

שרון הגיש תצלום אוויר בו סומנו מיקומי המלכודת וטען בעדותו כי מתווה הליכתו של הנאשם בתוך התעלה מצביע על כך שהגיע כדי לבדוק את המלכודות.

לאחר שהנאשם עזב את התעלה, שרון ואימן נסעו לאתר הבניה הסמוך, בו ניסו לאתר בין העובדים, אדם הלבוש חולצה כתומה. הפקחים לא מצאו אדם הלובש חולצה כתומה, אולם אימן זיהה את הנאשם כאדם אותו ראה בקרבת המלכודת. אימן העיד כי אף שמע את הפועלים באתר משוחחים בערבית אודות החלפת החולצה של הנאשם.

המאשימה טענה בסיכומיה כי בחלק מהתמונות שצולמו על ידי שרון ניתן לראות דמיון לנאשם וכי אף קופסת הסיגריות שנטל שרון מאזור המלכודת דומה לקופסאות סיגריות שהחזיק הנאשם.

3.הנאשם טען כי עבד באתר הסמוך בו לא קיימים שירותים וכי נאמר לו לעשות את צרכיו בתעלה. הנאשם טען כי נכנס לתעלה רק כדי לעשות את צרכיו וכי לא התעסק כלל בציד. הנאשם הכחיש שהלך ממלכודת אחת לשניה.

דיון:

4.אמנם כבר נקבע בפסיקה כי עבירה של ציד בלתי חוקי היא עבירה רחבה ביותר הכוללת מעשים שהתרחשותם מהווה צידה, לרבות כאלו המובילים למטרה של פגיעה בחיית בר ולא רק מעשים ישירים שיש בהם כדי לגרום לפגיעה עצמה (ת"פ (שלום נצרת) 2854/04).

יחד עם זאת, והגם שלעיתים יהיה די בראיות נסיבתיות על מנת להרשיע בעבירה רחבה זו, לא שוכנעתי במקרה דנן, במידה הנדרשת, כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו. שרון לא יכול היה להעיד אלא על כניסת הנאשם לתעלה-עובדה עליה הנאשם כלל לא חלק.

העובדה שכל אשר הוצג בפני להוכחת "התעסקות" הנאשם עם המלכודת הינה עדות של רידאן ואימן ללא שטרחו לצלם את הנאשם וללא שנמצאו על הנאשם, ברכבו או בחפציו ובבגדיו ראיות נוספת הקושרות אותו למלכודות או לצייד, מותיר ספק באשמה הנטענת.

אדגיש כי המדובר בפקחים מקצועיים העוסקים, דרך שגרה בפעולות אכיפה. למרות זאת, אין בנמצא כל צילומים שצילמו אימן ורידאן, אשר לטענתם, חזו בהיחבא בנאשם מתעסק עם המלכודת. הפקחים התמקמו מלכתחילה במארב במטרה ללכוד את מניח המלכודת ולא סביר כי לא התארגנו מבעוד מועד באופן שיעלה בידם להציג תמונות הקושרות באופן ישיר את מי שיגיע למלכודת.

גם העובדה שבדו"ח (ת/5) או במועד סמוך למסירתו, לא מסר אימן כי התמונות, שלטענתו צילם, נמחקו מן המצלמה עקב תקלה והבהרתו זו מופיעה רק ב- נ/1 שנערך בסמוך לפני הגשת כתב האישום, מותירה סימני שאלה ביחס לצילום החשוד בעת ביצוע "ההתעסקות במלכודת". יודגש כי שרון העיד שרידאן כלל לא הצליח לצלם (ע"מ 8 ,שורות 14-15,18-19 לפרוטוקול),בעוד שרידאן העיד כי צילם והעביר את דיסק התמונות לשרון (ע"מ 12 שורות 25,32).

הנאשם לא הרחיק עצמו מהזירה ולא טען כי לא נכנס לתעלה. הנאשם הודה כי נכנס לתעלה לעשות צרכיו ואימן אישר כי אכן ראה אותו עושה את צרכיו בתעלה. לפיכך, אין די בעצם היכנסותו לתעלה כדי להוכיח אשמתו.

5.על פי הדו"ח שערך שרון, נערך חיפוש ברכבו של הנאשם. העובדה שלא נמצאו ברכבו, עליו, על בגדיו וכיוב', כל ראיות שיש בהן להעיד על ביצוע ציד (כגון קוצים, מלכודות נוספות או פתיונות או חפצים אחרים הקשורים בציד), גם היא מקשה על קביעה נקיה מספקות כי הנאשם עסק בפעילות של ציד גם בהיבט הרחב שלה.

כמו כן לא מצאתי סימנים נוספים המצביעים על אשמתו של הנאשם: הנאשם לא ברח, לא סירב להזדהות ולא אוכל לקבוע באופן חד משמעי כי הוא זה הנראה בחולצה הכתומה בתמונות שצילם שרון וכי החליף חולצה. המאשימה אף לא הציגה טביעות אצבע של הנאשם על המלכודת או על המקל עם הדם שנמצא בסמוך.

בעניין זה אוסיף, כי גם העובדה שהמאשימה לא גבתה עדות מסודרת (או לכל הפחות לא הציגה אותה בפני), מהפועלים אשר לפי עדות אימן שמע אותם משוחחים אודות החלפת החולצה ולא זימנה אותם להעיד, מעוררת תמיהה. גם קרוב משפחתו של הנאשם - עלי יוסף גנאים, אשר לטענת ב"כ המאשימה בחקירתה את הנאשם, זיהה את הנאשם לובש חולצה כתומה, לא זומן להעיד. כל האמור מותיר חלל ראייתי המעורר ספק באשמת הנאשם.

6.לסיכום: לא הוצגו כל ממצאים ישירים: תמונות הנאשם מתעסק במלכודות, ד.נ.א או טביעות אצבע הקושרות את הנאשם למלכודות, או לכל הפחות לקופסת הסיגריות שנמצאה בסמוך למלכודות (בעניין זה אציין כי עצם העובדה שגם הנאשם מעשן סיגריות מהסוג המופיע בקופסא שנמצאה באזור הציד, אין בה די. ככל שהמאשימה חפצה הייתה להוכיח כי המדובר בסיגריות של הנאשם הייתה צריכה להציג טביעות אצבע על הקופסא).