מדינת ישראל נ' גם זה לטובה

בפני

שופטת שרית קריספין-אברהם

הכרעת דין

כנגד הנאשם נרשמה ביום 1.7.10,הודעת תשלום קנס (להלן – הדו"ח), בגין שימוש בטלפון נייד כאשר הרכב בתנועה, שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב, עבירה על תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו, וביום 9.2.11, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העיד עורך הדו"ח, אלמוג משה, והוגש הדו"ח שערך.

ע"פ גרסת המאשימה, הנאשם נהג ברכב בכביש 20, מכיוון דרום לכיוון צפון, ובהגיעו בסמוך לק"מ 13, נצפה על ידי העד, שנסע במקביל לרכב הנאשם כאשר הוא רכוב על אופנוע משטרתי, כאשר הוא אוחז בידו הימנית מכשיר טלפון נייד.

מפי הנאשם נרשם :” לא דיברתי בטלפון ולא החזקתי, היה לי ביד דף נייר".

על פי גרסת הנאשם, הוא נסע במקום האמור ושוחח בטלפון נייד באמצעות מכשיר קבוע המותקן ברכבו.

שיחה נוספת שהתקבלה, גרמה למכשיר הנייד שלו לצלצל בעוצמה, והוא הרים את הטלפון הנייד על מנת לנתקו. בדיוק ברגע זה, הבחין בו השוטר והורה לו לעצור רכבו בצד.

לאור גרסה זו של הנאשם, הרי שאין מחלוקת בין הצדדים לגבי העובדה המרכזית, שהיא תמצית העבירה - במהלך נהיגה, החזיק הנאשם טלפון נייד בידו. העד ציין מפורשות כי הטלפון הוחזק ביד, שלא בצמוד לאוזן הנאשם, דהיינו, יש זהות מלאה בין הגרסאות.

אין כל חשיבות לטיב השימוש שעשה הנאשם בטלפון הנייד אותו אחז בידו, וגם אם ניתק שיחה, כפי שטען, די בכך כדי למלא אחר יסודות העבירה.

לפיכך, בהסתמך על עדויות המאשימה וגרסת הנאשם עצמו, כפי שהעיד בבית המשפט, אני קובעת כי הנאשם עבר עבירה של שימוש בטלפון נייד כאשר הרכב בתנועה, שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב, כמיוחס לו בכתב האישום שבנדון.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, ג' אדר ב תשע"א , 9 מרץ 2011, במעמד הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: