מדינת ישראל נ' גלעדי

בפני

שופט אלון אופיר

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו נהיגה ברכב מסוג יונדאי במהירות של 108 קמ"ש כאשר המהירות המירבית המותרת במקום (כביש 90) היא 80 קמ"ש.

המהירות המיוחסת לנאשם נמדדה באמצעות מכשיר מסוג BEE III IL (להלן: "דבורה").

במעמד כתיבת הדו"ח, תגובת הנאשם היתה: "כלום, אין תגובה"(ת/1).

ביום 01/03/11 הודה הנאשם בעצם הנהיגה במקום האירוע אך כפר במהירות שיוחסה לו. לטענתו, לא עבר מהירות של 90 קמ"ש.

מטעם התביעה העיד רס"ר חיים ברכה מימת"א ערבה (ע.ת/1); מטעם ההגנה העידו הנאשם לעצמו והגב' אנה אפנסיב (ע.ה/1).

סקירת פרשת התביעה:

ע.ת/1: השוטר שעצר את הנאשם ורשם לו דו"ח.

באמצעות עד זה הגישה המדינה את המסמכים הבאים:

דו"ח על נסיבותיו (ת/1);

זכרון דברים להפעלת מכשיר הדבורה (ת/2)

תעודת עובר ציבור ביחס לתקינות תקופתית של המכשיר (ת/3).

המסמכים הוגשו במקום חקירתו הראשית של העד.

במהלך עדותו תאר העד את קטע הדרך בו נמדד הנאשם : "מדובר בקטע הכביש כביש 90 שבין צומת הערבה לצומת זוהר כאשר הנאשם הגיע מצפון מכיוון צומת זוהר לדרום לכיוון צומת הערבה בקטע ק"מ שבין 202 מכיוון שהוא הגיע מצפון ל-201 לדרום. הנאשם נסע מצפון לדרום" (פרוטוקול מיום 23/05/11 עמוד 3 שורת 14-16).

לגבי הדרך, מסר העד כי מדובר בכביש בין עירוני, אשר לא מוצבים בו תמרורי מהירות ולכן המהירות המותרת במקום היא 80 קמ"ש.

בחקירתו הנגדית, לשאלת הנאשם: "בדו"ח רשמת שהיה רכב בודד, אני חשבתי רכב בודד זה ראשון ממולך ואני אומר שהיו עוד רכבים בכביש, היו מאחורי רכבים. נסעתי בראש שיירה והיינו שלושה רכבים היה 60-80 מטר ביני לבין הרכב האחרון? השיב העד: "אני אומר שאתה היית בודד לחלוטין כך גם מצויין בדו"ח" (פרוטוקול מיום 23/05/11 עמוד 3 שורות 27-30).

באשר לקשר העין, שאל הנאשם את העד: "רשום שהיה קשר עין רצוף ביני לבינך ואני טוען שלא היה שום דבר אחרי שעצרתי הסתכלתי אחורה, הרכבים מאחור עברו אותי ואותתי לפנות שמאלה לחזור חזרה לכביש ואז השוטר הגיע לאחר שעשה פרסה? לכך השיב העד: "אתה לא יכול לראות מה אני ראיתי. כמובן שהיה קשר עין רצוף ביני לבינך אתה נעצרת ממש במקום" (פרוטוקול מיום 23/05/11 עמוד 4 שורות 1-5).

סקירת פרשת ההגנה: