מדינת ישראל נ' גלושבסקי(עציר)

החלטה

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של איומים ושלוש עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש.

על פי כתב האישום, בתאריך 1.8.2011, הגיע רז סוטו (להלן: "רז") לעבוד בהתקנת מזגן בביתו של תמיר שניידר (להלן: "תמיר" ושניהם ביחד: "המתלוננים"). כאשר עסקו המתלוננים בהתקנת המזגן, פנה אליהם המשיב, המתגורר בקומה המצויה מעל ביתו של תמיר, ואמר כי הוא מקווה שהם לא קודחים לו חור ברצפה. משהשיבו המתלוננים למשיב כי הקידוח לא יפגע בביתו, איים המשיב על המתלוננים באומרו להם: "אני ארד ואשבור לכם את הפיקות של הרגליים". בהמשך לכך, הצטייד המשיב באלת בייסבול (להלן: "האלה"), ירד מביתו אל המתלוננים והחל להכותם באמצעות האלה בחלקי גופם השונים ודחף את תמיר לעבר הקיר תוך שהוא מוסיף ומכה אותם. על פי כתב האישום, הצליח רז להוציא את האלה מידיו של המשיב, ותמיר אחז בפלס ששימש בידו להתקנת מזגן והיכה באמצעותו את המשיב על מנת שיפסיק לתקוף את המתלוננים. או אז רץ המשיב לכביש הסמוך לבית, שב עם מקל ותקף את רז בשנית בכך שהכה בידו באמצעות המקל. בהמשך לכך, לאחר שהצליחו המתלוננים להימלט מהמקום ועלו לביתו של תמיר, הגיע המשיב לביתו של תמיר, פתח את הדלת ואיים על תמיר באומרו לו כי הוא בן זונה ואם הוא חושב שזה נגמר זה לא נגמר והוא ישפד אותו.

עוד צוין בכתב האישום כי את העבירות ביצע המשיב בהיותו תחת השפעת אלכוהול וכי כתוצאה מתקיפתו נגרמו למתלוננים חבלות אשר התבטאו בשני סימנים אדומים בידו של רז, בסימנים כחולים בידו השמאלית, סימן של שפשוף ביד שמאל וסימן אדום באזור הצוואר של תמיר.

ביחד עם כתב האישום הוגשה כנגד המשיב בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים.

ב"כ המשיב טוען כי לא ניתן לומר כי לא קיימות ראיות לכאורה. עם זאת טען, כי המתלוננים ואחיו של תמיר הם שתקפו את המשיב בחוזקה, כאשר הם היו שלושה בעוד הוא אדם קטן מימדים ואחד בלבד, וכי הוא נפגע במידה רבה מהם וקיימות בראשו חבלות קשות. לדבריו, לא ניתן להגדיר את המכות הקשות שהיכו אותו המתלוננים כ"הגנה עצמית" כטענת המבקשת, והעובדה שלא הוגש גם כנגד המתלוננים כתב אישום מהווה אכיפה בררנית מטעם המבקשת.

לאור האמור, עותר ב"כ המשיב לשחררו לחלופת מעצר בפיקוח מלא.

המבקשת עותרת למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. לטענתה, קיים הבדל ניכר בין המעשים שביצע המשיב, אשר לדבריו הגיע אל המתלוננים כשבידו אלת בייסבול כדי "לפתור את העניין". עוד הדגישה המבקשת כי המשיב ביצע את העבירות בהיותו תחת השפעת אלכוהול, כי הוא בעל עבר פלילי מכביד, בין היתר בעבירות של הפרת הוראה חוקית, כי תלויים ועומדים נגדו מספר תיקים ותלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי. כן טענה כי באחד התיקים התלויים ועומדים נגדו הוצא נגדו צו הבאה.

דיון והכרעה

המשיב למעשה אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה ועל קיומה של עילת מעצר. לפיכך, עליי לבחון את אפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר ולבחון את טענתו בדבר חלקם של המתלוננים באירוע והאם יש לכך השלכה על אפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

חלקם של המתלוננים באירועים

על חשיבות השוויון בין נאשמים גם בשלב המעצר, קיימת התייחסות בפסיקה. כן נקבע בפסיקה כי טענה של "הגנה מן הצדק" רלוונטית גם בשלב המעצר ויכולה להשפיע על בחינת התנאים וחלופות המעצר (ראו לעניין זה בש"פ 10307/07 מדינת ישראל נ' אסף לוזון (2008; ובש"פ 5960/09 אלכס צ'רניס נ' מדינת ישראל (2009)).

לעניין זה ראו ב"ש 1/87 אברהם דנאשוילי נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(2) 281, בעמ' 291:

"הרי העובדה, שמבין נאשמים אחדים באותו סוג עבירה מופלגת בחומרתה, ובאותה פרשת דברים עצמה – כשאין להצביע על איזשהו שוני של ממש שבין מעשי שניהם – אחד מהם מתהלך ומטייל בשוק שעה שחברו עצור וחירותו נשללה הימנו, יש בה משום אפליה ופגיעה בעקרון השוויון בפני החוק ומצווים אנו להביא אפליה זו על תיקונה".

יחד עם זאת, על בית המשפט, בשבתו כשופט מעצרים, להיות זהיר בהצגת עמדה מגובשת ביחס לראיות, מבלי ששמע אף לא אחד מן העדים ומבלי שנחקרו נגדית, כאשר נושאים אלה מקומם בתיק העיקרי.

בענייננו, בחומר החקירה קיימות הודעות של שני המתלוננים, של אחיו של תמיר ושל המשיב. מעדויות המתלוננים ואחיו של המשיב עולה כי המשיב הוא זה אשר יזם מריבה מילולית עם המתלוננים, ירד אליהם ביוזמתו עם אלת בייסבול והחל לתקוף אותם באמצעות האלה. הם השיבו לו במכות ותמיר אף הכה אותו באמצעות פלס על מנת שיפסיק לתקוף אותם. לאחר שהותקף, המשיב רץ, הביא מקל ותקף את רז פעם נוספת ולאחר כל האירועים, הגיע לביתו של תמיר ואיים פעם נוספת כי יפגע במתלוננים שכן האירוע "לא נגמר" ו"הוא ישפד אותו".

המשיב מודה בכך שירד עם אלת בייסבול לעבר המתלוננים, ואת חלק מהאירועים המיוחסים לו על פי הודעות המתלוננים איננו שולל שכן איננו זוכר במדויק את אשר אירע.

לא מצאתי כי יש בטענת המשיב בעניין חלקם של המתלוננים כדי להוות שיקול שיש בו כדי להביא לשחרורו לחלופת מעצר. המתלוננים נחקרו תחת אזהרה, ונוכח העובדה שהמשיב הוא זה שהחל באירועים, הגיע מצויד באלת בייסבול ותקף את המתלוננים גם באמצעות מקל ואיים עליהם, לא שוכנעתי כי המשיבה נהגה באכיפה בררנית כאשר החליטה להגיש כתב אישום רק נגד המשיב, באופן כזה המצדיק את שחרורו של המשיב לחלופת מעצר מטעם זה.

נהפוך הוא, סבורני כי דווקא העובדה שהמשיב הוכה על ידי המתלוננים באופן שגרם לו לחבלות, ולאחר מכן לא נרתע מלשוב ולתקוף אותם באמצעות מקל שהביא, ואף לאחר כל האירועים איים על תמיר שהאירוע לא נגמר ו"הוא ישפד אותו", מלמדת ביתר שאת על מסוכנותו הרבה למתלוננים בפרט ולציבור בכלל ומחזקת את הסכנה כי אם ישוחרר ינסה לפגוע במתלוננים פעם נוספת בעקבות כך שפגעו בו.

חלופת מעצר