מדינת ישראל נ' גלולה

החלטה

איני נעתרת לדחיות נוספות.

על הנאשם היה לדאוג להתייצבות עדי ההגנה היום בבית המשפט.

ביתו של הנאשם לא התייצבה למתן עדות וכן לא התייצב עד נוסף .

ניתנה והודעה היום ל' שבט תש"ע, 14/02/2010 במעמד הנוכחים.

רות רז, שופטת

הכרעת דין

הנאשם מואשם בעבירה של אי ציות לאור אדום ברמזור.

לאחר ששמעתי עדותו של עד התביעה אשר הסתמכה על דוח שרשם ואת עדותו של הנאשם, שוכנעתי מעבר לספק סביר, כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

אלה נימוקי החלטתי:

עד התביעה ערך דוח מפורט ובו ציין כי הבחין ברכב נהוג על ידי הנאשם נכנס לצומת וחוצה את קו העצירה כאשר ברמזור דולק אור אדום. העד נסע אחרי הרכב ועצר אותו בצד הדרך.

הדוח נרשם בכתב ידו של עד התביעה פרטיו של העד רשומים על גבי הדוח, כך שאין ספק שעד התביעה הוא אמר הבחין בביצוע העבירה והוא אשר רשם את הדוח.

רכבו של הנאשם נעצר על פי גרסת הנאשם עצמו 200 עד 300 מטר אחרי הצומת. על פי הדוח נסע עד התביעה אחרי הרכב תוך הפעלת סירנה ועצר אותו בצד הדרך. בנסיבות אלה, העיד עד התביעה כי הגיע אל הרכב כאשר הנאשם יושב במושב הנהג.

עדותו של עד התביעה עשתה עלי רושם אמין ושוכנעתי כי אכן הבחין בנאשם נוהג ברכב והנאשם ישב במושב הנהג בעת שהרכב נעצר בצד הדרך.

תגובתו של הנאשם לעד התביעה מחזקת את גרסת התביעה. הנאשם אינו מציין אף לא ברמז כי לא נהג ברכב, אלא להיפך, הוא מתייחס במפורש לביצוע העבירה ואומר "לא יכולתי לעצור לא השתלטתי במקום ללחוץ ברקס לחצתי גז" מתגובה זו עולה ראשית הודיה בנהיגה ברכב.

התגובה מעידה על כך שהיו חילופי דברים בין עד התביעה לבין הנאשם ודברים אלה נרשמו. יש בכך סתירה לטענת הנאשם בעדותו כי לא ניתנה לו אפשרות להסביר מה ארע. ההיפך הוא הנכון. ניתנה לנאשם הזדמנות לטעון טענותיו, הוא לא טען כי לא נהג ברכב, אלא הסביר את אופן נהיגתו.

הנאשם לא הביא כלל ראיות לחיזוק טענתו. לא הובא צילום של הרכב להוכחת הטענה כי הספסל הקידמי מורכב מספסל אחד המאפשר ישיבה של 3 נוסעים זה לצד זה. בתו של הנאשם לא הובאה כעדת הגנה וכן לא דאג הנאשם להתייצבותו לדיון של מי שלטענתו נהג ברכב.

עד התביעה מתייחס באופן מפורש בתיאור נסיבות לכך שהיו ברכב נהג + שני נוסעים ומכאן שהבחין בנהג ובכך שהיו ברכב שני נוסעים פרט לנהג.

נוכח האמור לעיל, אני מרשיעה את הנהג בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ל' שבט תש"ע, 14/02/2010 במעמד הנוכחים.

רות רז, שופטת

גזר דין