מדינת ישראל נ' גלאם(אסיר)

החלטה

1.בפני בקשת המבקשת להורות בדבר הארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו בתיק העיקרי (ת.פ. 38468-06-12). למשיב מיוחסות בתיק העיקרי עבירות, שעניינן החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית (הרואין במשקל 20.49 גרם נטו), נהיגת רכב מנועי ללא רשיון, החזקת תחמושת של נשק, נהיגה תחת השפעת סמים, נהיגה בהיותו שיכור ונהיגה בהעדר פוליסת ביטוח בת תוקף.

2.בהחלטתי מיום 26.6.12 קבעתי, בהסכמת ההגנה, ולאחר עיון בתיק החקירה, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיב בתיק העיקרי. עוד ציינתי בהחלטה הנ"ל, כי עילת המעצר עולה מחזקת המסוכנות הסטטוטורית הקמה על רקע העובדה שלמשיב מיוחסת עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית. בהחלטה הנ"ל נקבע, כי שחרורו של החשוד ממעצר עלול לסכן את בטחון הציבור, זאת נוכח העובדה שלמשיב מיוחסת עבירה של החזקת סם מסוג הרואין בכמות גדולה של כ – 20 גרם ונוכח עברו הפלילי של המשיב הכולל בחובו, בין היתר, הרשעות בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, כמו גם נוכח העובדה שלמשיב מיוחסת עבירה של נהיגת רכב ללא רשיון נהיגה ותחת השפעת סמים.

3.אף על פי כן, הוריתי בהחלטה הנ"ל בדבר קבלת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב. מתסקיר המעצר המונח בפני עולה תמונה ברורה ומפורטת, לפיה עסקינן במשיב המכור לסמים קשים, ואשר אין ביכולתו יכולות או כוחות אמיתיים לעבור הליך של גמילה מסמים. עוד עולה מתסקיר המעצר, כי שחרורו של המשיב למעצר בית, ללא מסגרת טיפולית סגורה של גמילה מסמים, עלול להעלות את רמת הסיכון להישנות התנהגות מצדו של המשיב, כדוגמת ההתנהגות המתוארת בכתב האישום. יתרה מכך, שירות המבחן בחן כראוי וכנדרש את חלופת המעצר המוצעת, לפיה ישהה המשיב במעצר בית בבית אשתו, הגב' סמאח. דא עקא, ששירות המבחן התרשם כי אשת המשיב תתקשה לפקח נאותה על המשיב נוכח מעורבות רגשית יתרה של אשת המשיב, דבר אשר עלול להוות גורם מכשיל בדיווח שלה לגורמים הרלוונטיים במידה ויפר המשיב את תנאי שחרורו. שירות המבחן התרשם כנדרש מהמשיב ומחלופת המעצר המוצעת, זאת בניגוד לטענות הסניגור בפניי, לפיהן לא עשה שירות המבחן את מלאכתו נאותה במקרה דנן. מהתרשמותו של שירות המבחן עולה כי לא ניתן לסמוך על המשיב ולשחררו לחלופה של מעצר בית, וכי לא ניתן לסמוך על אשת המשיב כי היא תפקח כראוי על המשיב במסגרת של מעצר בית. עוד יודגש בנקודה זו כי בית המשפט נוהג אך ורק במקרים חריגים שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן הקובעת כי לא ניתן לשחרר נאשם לחלופת מעצר, ואין עסקינן במקרה חריג המצדיק שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן. ודוק: בתיק העיקרי מיוחסת למשיב, בנוסף לעבירה של החזקת סם מסוכן מסוג הרואין בכמות גדולה של כ – 20 גרם שלא לצריכה עצמית, גם עבירה של נהיגת רכב ללא רשיון נהיגה ותחת השפעת סמים, דבר המחזק את עילת המעצר במקרה שבפנינו ואת החשש שמא שחרורו של המשיב ממעצר יסכן את בטחון הציבור. עיינתי בפסיקה שהגיש הסניגור, במסגרת טיעוניו בפניי (מש/1 – מש/4) ואין הנדון דומה לראיה, זאת נוכח חומרת ומהות העבירות המיוחסות למשיב בתיק העיקרי ונוכח העובדה שעסקינן במשיב שבעברו הרשעות קודמות בעבירות סמים מסוג פשע (ראה מ/1), מה גם שתסקיר המעצר ממליץ מפורשות שלא לשחרר את המשיב לחלופת מעצר.

4.אשר על כן, לסיכום, נוכח כל האמור לעיל, אינני מוצאת לנכון להעתר לבקשת ההגנה ולהורות על שחרור המשיב לחלופת המעצר המוצעת ע"י ההגנה, והנני נעתרת לבקשת המבקשת ומורה על הארכת המעצר של המשיב עד תום ההליכים נגדו בתיק העיקרי.

החלטה זו תומצא לשירות המבחן.

ניתנה והודעה היום ז' אב תשע"ב, 26/07/2012 במעמד הנוכחים.

רונית בש, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: