מדינת ישראל נ' גל-און

החלטה

ביום 1.11.09 הונחו בפני שתי בקשות. באחת מודיע עו"ד קולקר כי בשל אילוצי המשרד יאלץ להתייצב בפני בית המשפט באיחור של כשעה – בקשה זו נשלחה בשעה 08.22.

ואילו בשעה 11.55 שוגרה בקשה נוספת בה הודיעני עו"ד קולקר כי "תשו כוחותיו" וכי לא יגיע לדיון.

הדיון אמור היה להתקיים בשעה 09.00, לפיכך ניתנה החלטתי:

"אין בפני ייפוי כח לעו"ד קולקר. הבקשה נדחית. יתרה מזאת, אף אם אניח שייפוי כח כזה נחתם, במשרדו עורכי דין נוספים. הנאשמת לא התייצבה, אך על פי שלא שוחררה מחובת התייצבות. על כורחי, הריני דוחה הדיון ליום 14.12.09 שעה 09.00. מוצא צו הבאה כנגד הנאשמת, תוכל להשתחרר בהפקדת סך 600 ₪"

עתה בפני בקשה לביטול צו הבאה.

תמוהה בפני טענת הכותבת, עו"ד בלו, לפיה דבר ההחלטה לא הגיע לידיעת הסנגוריה במועד. אין לקבל טענה זו.

קיימת חזקה לפיה עו"ד המגיש בקשה, יודע לברר מה עלה בגורלה, בין ע"י פנייה למרכז המידע, בין ע"י התייצבות במזכירות בית המשפט או בירור טלפוני. הכיתוב המופיע באתר האינטרנט מופיע אך ורק כביטוי לתוצאת הדיון שהתקיים בהעדר הנאשמת, עת נאלץ בית המשפט אשר הוצב בפני עובדה מוגמרת – ע"י אי התייצבות הנאשמת בפניו, לדחות הדיון בעניינה.

הבקשה המונחת בפני היום, יוצאת מנקודת הנחה שגויה, לפיה די באזכור קיום ייצוג משפטי כלשהוא, כדי להביא אוטומטית לדחיית הדיון.

לא התבקשתי לאשר אי התייצבות הנאשמת ומקל וחומר שזו לא שוחררה מחובת התייצבותה.

אין מקום לביטול צו ההבאה. הבקשה לביטולו נדחית.

מטעמי חסד ולמרות מורת רוחי מהתנהגות הסנגוריה, הריני רושמת בפני התנצלותה ואינני מורה על שמיעת טיעונים בעניין הוצאות משפט.

יש לשוב ולהדגיש כי מקום ובמשרד נמצאים מספר עורכי דין, שעה שנבצר מאחד מהם להתייצב, על חברו למלא מקומו ולא לגרום לביטול זמנו של בית המשפט.

ניתנה היום, כ"ח חשון תש"ע, 15 נובמבר 2009, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי ....... התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: