מדינת ישראל נ' גיל

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירות תקיפת עובד ציבור לפי סעיף 382א(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, (להלן: "חוק העונשין); איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין; העלבת עובד ציבור לפי סעיף 288 לחוק העונשין והיזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

כתב האישום מתאר כי ביום 19.5.10 בשעה 22:53 או בסמוך לכך, בבי"ח בלינסון, הגיע הנאשם בעקבות מותו של קרוב משפחתו (להלן: "המנוח").

בנסיבות אלו, ניגש הנאשם אל ד"ר פבלו קודנר (להלן: "המתלונן") וביקש ממנו לבדוק לחץ דם לקרוב משפחתו, המתלונן אמר לנאשם כי לדעתו אין צורך.

בתגובה, אמר הנאשם לרופא "אתה לא רופא, אתה בן זונה". המתלונן ניגש לחדר רופאים (להלן: "החדר"). מיד ובסמוך, הגיע הנאשם ועמד בדלת החדר והמשיך לגדף את המתלונן "בן זונה".

בהמשך, ביקש המתלונן מהנאשם לצאת ממקום זה בו אסור לו לשהות. הנאשם התקרב אל המתלונן והצמיד פניו אל פני המתלונן באופן מאיים בעוד המתלונן ביקש מהנאשם שלא יגע בו.

בתגובה, אחז הנאשם בצווארו של המתלונן, אשר הדף אותו ממנו.

בהמשך, ניסה הנאשם להכות את המתלונן בידיו, עד אשר הגיעו קרובי משפחה והפרידו.

בהמשך, יצא הנאשם מהמחלקה תוך שהוא מפיל עציץ שנשבר וכן הפך שולחן.

כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו למתלונן שריטות בפניו, שריטה ביד ימין וכן סימן מכה ברגל ימין.

בתשובת הנאשם לכתב האישום, הוא הודה כי קילל את המתלונן, הכחיש כי תקף את המתלונן, כשלגרסתו המדובר בתגרה וכי גם הוא נחבל ובהתייחס לעבירת האיומים, ההגנה גורסת כי, כתב האישום אינו מגלה עבירה זו.

במהלך חקירתו במשטרה, הודה הנאשם בשבירת עציץ, משמע הודה בביצוע עבירת היזק לרכוש במזיד.

פרשת התביעה

ד"ר פבלו קודנר – המתלונן, עבד בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום כרופא במחלקה הפנימית בבית-החולים בילינסון, טיפל במנוח בתקופת אשפוזו ועד למותו.

הודעתו של המתלונן במשטרה ביום 19.5.10 וחקירתו תחת אזהרה ביום 20.5.10 הוגשו חלף חקירה ראשית וסומנו כ-ת/2 ו-ת/3.

העד מסר כי הקשר בינו לבין הנאשם נוצר בעקבות פטירת המנוח, כמתואר בכתב האישום לאחר תקופה בה היה מאושפז ומטופל על ידי המתלונן.

העד תיאר את תחושותיו הקשות בעקבות המקרה בו היה חשוף לראשונה לאלימות מצד משפחת מטופל בו טיפל במסירות ואף נקשר אליו ואת קשייו לחזור לעבודה אחרי המקרה.

עוד מסר המתלונן כי למד לקח מאותו מקרה, לפיו היה עליו לנתק מגע עם הנאשם, להסתגר בחדר ולהתיר את הטיפול במקרה בידי הקב"ט, ברגע שהבין כי המדובר באדם אלים, אך בעת האירוע, הוא בחר להגן על הציוד של המחלקה בתור אחראי על המחלקה.

בחקירתו הנגדית, מסר העד כי קרובת משפחה של המנוח פנתה אליו על מנת שיבדוק אחד מקרובי המשפחה, ועל אף שהנוהל מחייב את קרוב המשפחה הנ"ל שאיננו מטופל בבית החולים, לפנות לחדר המיון תחילה, העד בדק אותו והתרשם כי "איננו במצוקה ותגובתו תקינה למצב של אבל".

לאחר מכן ובדרכו חזרה לחדר פנה אליו הנאשם בבקשה לבדוק לחץ דם לקרוב המשפחה הנ"ל, העד מסר לו את התרשמותו וכי באם בכל זאת ברצונו להיבדק עליו לפנות לחדר המיון, או אז החל הנאשם לקלל אותו באומרו: "אתה לא רופא, אתה בן זונה".