מדינת ישראל נ' גטהון

החלטה

לפני בקשה להארכת פסילה מנהלית עד תום ההליכים לפי סעיף 47 לפקודת התעבורה[נוסח חדש]תשכ"א-1961.

בתאריך 7.3.12 נפסל המשיב בצו פסילה מנהלית מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 60 יום על ידי קצין משטרה .

צו הפסילה המנהלית ניתן עקב מעורבותו של המשיב בתאונת דרכים בעקבותיה הוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה ברשלנות, סטייה מנתיב, אי שמירה על הימין, גרימת נזק ונהיגה בשכרות.

שמעתי את טיעוני הצדדים ותיק החקירה הוגש לעיוני.

לטענת ב"כ המשיב אין ראיות לכאורה להוכחת אחריותו של המשיב לתאונה או לכך שסירב לתת דגימת דם. מדובר בתאונת דרכים קלה ויש מקום לבירור ראייתי באשר לאחריות לגרם התאונה. דרישת הבוחן מן המשיב למתן דגימת דם לא נעשתה על פי הנחיות המשטרה, לא הוסברה לו משמעות הסירוב והופנתה אליו בהיותו מבולבל ומטושטש בבית חולים לשם פונה לאחר שנחבל בתאונה. עוד טען ב"כ המשיב כי אין לנאשם עבירה דומה בעברו והרישום הפלילי מתייחס לעבירה אחת במסגרת שירותו הצבאי.

ב"כ המבקשת חזרה על האמור בבקשה וטענה כי בנס לא נגרמו תוצאות הרסניות, הפנתה לוותק הקצר של המשיב בנהיגה וטענה כי המשך נהיגתו של המשיב מהווה סכנה לשלום הציבור.

לאחר שעיינתי בתיק החקירה ובחנתי את חומר הראיות ושקלתי את טיעוני הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל, וזאת מנימוקים כדלקמן :

ראיות לכאורה

על בית המשפט לבחון האם קיימות ראיות לכאורה להוכחת האישומים המיוחסים למשיב.

תיק החקירה שהוגש לעיוני והכולל את הודעת המשיב, דו"ח בוחן, תרשים, תצלומים, הודעת נהג מעורב, סרט וידאו ודו"ח פעולה, מעלה קיומן של ראיות לכאורה לאחריותו של המשיב לאירוע התאונה ולעבירת השכרות.

בוחן התנועה פירט את מסקנותיו בדו"ח הבוחן ולפיהן נהג המשיב ברכב הונדה ברחוב פינס בגדרה מדרום לצפון ובהגיעו סמוך לבית מס' 15 סטה מנתיב נסיעתו שמאלה והתנגש חזיתית ברכב קרייזלר שנסע מולו.

על פי התרשים נמצא רכב הנאשם שלא בצידו הימני של הכביש אלא בנתיב הנסיעה הנגדי וחזית רכבו בחזית הרכב המעורב.

הודעתו של הנהג המעורב מצביעה אף היא על אחריותו של המשיב לתאונה ועל היותו שיכור. הנהג המעורב מסר כי הבחין ברכב המשיב סוטה לנתיב נסיעתו. הנהג המעורב צפר לו ואף הבהב עם אורות הרכב אך המשיב לא נעצר ופגע עם חזית רכבו בחזית הרכב המעורב. הנהג המעורב תיאר כי הוא האט את מהירות נסיעתו עד כדי עצירה וגם המשיב נסע יחסית לאט. הוא הבחין באופן נהיגת המשיב :

" שהוא התקרב אלי ראיתי בפנים נהג שנמצא בחצי שכיבה אחורה עם הכיסא ומחזיק בידו בקבוק בירה קרוב לפיו והבחנתי שעיניו עצומות ".

הנהג המעורב הבחין כי המשיב נפצע בפיו והריח ממנו ריח חזק של אלכוהול. עוד תיאר כי המשיב התנדנד והיה מבולבל.

על פי דו"ח פעולה של שוטר שהגיע למקום התאונה עולה כי רכבו של המשיב נמצא בנתיב נסיעתו של הרכב המעורב. השוטר רשם כי מן המשיב נדף ריח אלכוהול וגם מתוך רכבו. עוד ציין השוטר כי המשיב נפגע באופן קל בלבד.

על פי תרשומת שערך הבוחן עולה כי הוא הגיע לבית החולים ודרש מהמשיב מספר פעמים לתת דגימת דם והסביר לו שסירובו לבדיקת דם יחשב הודאה בנהיגה בשכרות אך המשיב סירב בתוקף לבדיקה.

סרטון וידאו שצולם על ידי הבוחן בבית החולים אכן מלמד כי הבוחן דרש מספר רב של פעמים מהמשיב לתת דגימת דם והסביר לו כי ייחשב שיכור אם יסרב והמשיב סירב שוב ושוב. הסרטון מדגים כי המשיב היה בהכרה מלאה, הקשיב לבוחן והבין אותו, לא היה מטושטש או מבולבל כגרסתו, ואף החזיק בידו מכשיר טלפון נייד ושוחח בו.

לפיכך, שוכנעתי בקיומן של ראיות לכאורה להוכחת האישומים המיוחסים למשיב בכתב האישום.