מדינת ישראל נ' גזיאל

הכרעת דין

האישום והכפירה:

על פי כתב האישום, בתאריך 09.04.10, בשעה 17.00 לערך, נהג הנאשם טרקטורון ביבנה רח' האורגים צומת רחוב העמל ורחוב המיסב.

הנאשם נהג ברשלנות ובקלות ראש בכך שנהג במהירות שאינה סבירה לתנאי הדרך פגע באבני שפה עלה על המדרכה הימנית והתנגש עם עמוד תאורה והתהפך על הכביש.

כתוצאה ניזוק כלי הרכב ועמוד התאורה ונחבלו בגופם הנאשם ונוסע ברכבו נחבל חבלות של ממש, חבלות ראש שכללו דימומים ושבר קווי וקסיפיטלי משמאל בגינם אושפז ועבר שיקום.

הוראות החיקוק שבהם הואשם הנאשם הם: סטיה מנתיב נסיעה תקנה 40 לתקנות התעבורה. נהיגה רשלנית סעיף 62 (2) + 38 (2) לפקודת התעבורה, וגרימת נזק תקנה 21 (ב)(2) לת"ת. נהיגה במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך תקנה 51 לתקנות התעבורה. גרימת חבלה של ממש סעיף 38 (3) לפקודת התעבורה.

בישיבת ההקראה ביום 26.03.12 טען הנאשם באמצעות ב"כ : "הטרקטורון של אסי גואטה, שי וענונו הוא הנהג, היה מרדף. עצרנו והחלפנו מקומות רחוב אהרון חגג יבנה". בישיבת ההוכחות הראשונה טענה ב"כ הנאשם "גדר המחלוקת הוא הנהיגה ולא קרות התאונה". במילים אחרות המחלוקת היא לגבי זהות הנהג בזמן התאונה.

פרשת התביעה:

עת1, רס"ב בדימוס משה אברהם, בוחן תנועה, ערך לוח צילומים ת/1, תרשים תאונת דרכים ת/2, דו"ח בוחן תנועה ת/3, סקיצה ת/4, מזכר ת/5.

לגבי ת3, דו"ח בוחן תנועה על תאונת דרכים, הנאשם מצוין בו כנהג הטרקטורון, ומסקנותיו שהטרקטורון נסע ברחוב האורגים מצפון לדרום, בצומת עם רחוב העמל, הטרקטורון סטה ימינה, פגע באבני שפה, עלה על המדרכה הימנית, התנגש עם חזית צד ימין שלו בעמוד תאורה, הסתחרר שמאלה והתהפך על הכביש. וכן שהסטייה ימינה נגרמה ללא שום סיבה אובייקטיבית נראית לעין.

לגבי ת/5 מדובר במזכר ובו תועדה שיחה בין העד לבין אישה שהזדהתה כאמו של הנוסע המעורב שי ועננו ובו ביקשה לדעת מדוע כפי שמסר לה הנהג, היה מרדף אחריו והעד מסר לה כי לא היה מרדף ולא היה קשר עין בין השוטר והטרקטורון אשר נמלט ולא נענה להוראות שוטר לעצור.

במסגרת החקירה הנגדית מסר כי מהביקור שלו במקום לא ניתן ללמוד מי נהג בתאונה (עמ' 5 ש' 4). מסקנותיו כבוחן היו להעמיד לדין את הנאשם מאחר וסטה מנתיב נסיעתו וגרם לחבלות לו ולנוסע (עמ' 6 ש'2). זאת בהתבסס על חומר הראיות בתיק ודוחות השוטרים. אחר הוסיף שממצאיו מבוססים על דוחות הפעולה של השוטרים (עמ' 5 ש' 14). העד אישר כי המלצתו נכתבה לפני חקירת המעורב מר שי וענונו (עמ' 6 ש' 27). וזאת בהתבסס על עדות הנאשם ודוחות השוטרים, כאשר הנאשם הודה בנהיגה בדוחות השוטרים, כאשר הודה בנהיגה ומסר פרטיו כנהג (עמ' 6 ש' 32).

עד תביעה מס' 2, מר שי וענונו, מסר כי היה חבר ילדות של הנאשם, אשר אסף אותו עם הטרקטורון האמור ממסעדה, ברמזור של אהרון חגג, המשטרה אמרה לו תעצור בצד, העד ישב מאחור והנאשם נהג מקדימה, ואז הוא לא עצר בצד, הוא נסע מהמשטרה, לפני התאונה הוא הסתכל לאחור ליד חצי חינם לראות איפה השוטרים והעד אמר לו תזהר כי אתה נוסע לכיוון החומה, אז הוא שבר את ההגה שמאלה, עלה על המדרכה ונכנסו לעמוד, משם העד לא זוכר כלום. התעורר בבית חולים לאחר שבוע, והיה מאושפז חודש וחצי ושנה בשיקום, נפגע במוח ואיבד את חוש הריח.

בהמשך החקירה הראשית שב וחזר על גרסתו זאת, אין לו רישיון לטרקטורון מסוג זה, לא נהג בטרקטורון זה בעבר, ולאחר התאונה בעקבות תביעה של קרנית הסתכסך עם הנאשם. מסר שלא היה עם קסדה ועף רחוק כיוון שהיה מאחור וכיום הינו נכה 55%. הוגשו תעודות רפואיות ת/6.

בחקירתו הנגדית מסר כי לא בדק האם היה ביטוח טרם הנסיעה, סמך על הנאשם, לא חבש קסדה ומודה בטעותו זאת. ידע כי הטרקטורון מצוי אצל הנאשם זמן רב, לא זוכר אם השתמש בו בעבר. שהוטח בו שבחר לשכוח שהתחלף עם הנאשם בנהיגה מסר: "לא, אני אומר זה שקר גס שהחלפתי אותו בטרקטורון שאני נהגתי זה שקר גס" (עמ' 12 ש' 26).

מסר כי טרם מסירת גרסתו למשטרה ביום 15.03.11, היה במשא ומתן עם עורכי דין. מסר שזוכר את מסלול הנסיעה ממקום המשטרה ועד לתאונה ושרטט הנתיב (הוגש ת/7). ושב והכחיש פעמיים כי התחלפו במקומות על הטרקטורון, עמ' 14 ש' 14, ועמ' 15 ש' 21.

עד תביעה מס' 3 רס"ב אויאר משה, גבה את הודעת הנאשם ת/8. אציין כי ההודעה נגבתה ביום 14.03.11 כ-11 חודשים ממועד התאונה. העד מסר כי נעשו ניסיונות לזמן הנאשם כולל שיחה עם אחיו ומשלוח הזמנות. ב"כ הנאשם מסרה "אני לא חולקת שיש מספר זימונים ונעשו מספר ניסיונות לזמנו. (עמ' 3, ש' 15 לפרוטוקול הדיון מיום 12.02.13), העד אשר כי שנגבתה ההודעה היא לאור הראיות הקיימות בתיק.

העד הסביר כי חקר את הנאשם כנהג וזאת על פי מה שרשום בתיק, הסייר, כנראה יגאל אהרון ציין שהוא דיבר עם הנהג שהזדהה בשם גזיאל כולל ת"ז והוא גם שאל אותו מי הנוסע והוא אמר את הפרטים.

עת/4 רס"מ גולן ביליה, ערך את דו"ח פעולה ת/9, על פי המסמך במהלך סיור שגרתי עם השוטר יגאל אהרון, הבחינו בטרקטורון שיוצא מאהרון חגג, למזרח, ניגשו לטרקטורון שבו ישבו נהג ונוסע ללא קסדות, וסימנו להם לעצור במקומם, כאשר הם חוסמים את דרכם, אך הנהג הניף ידו סימן לא, בהטיית ידו ימינה ושמאלה, ונסע כשהוא עוקף את הניידת, וחוצה הצומת באור אדום, הם נסעו בעקבותיו, הבחינו שנסע במהירות ובצורה לא זהירה באמצע הכביש, ולמעשה הבחין בו לאחרונה בצומת שבזי אבוחצרה כשברמזור בכיוון נסיעתו אדום ואז איבד קשר עין, הם המשיכו בנסיעה ברחוב האורגים, ואחרי חצי דקה הבחינו בטרקטורון שכוב על צדו כשאר השניים שהיו עליו, הנהג על המדרכה והנוסע שכוב על הכביש ראש על המדרכה, הוזמן מד"א שפינה אותם, במקום היו מספר אזרחים שהספיקו לעזור להם.

בחקירה הנגדית מסר העד משרת כסייר ביבנה 14-15 שנה, יש תופעה של טרקטורונים משתוללים והם מנסים למגר אותה, חזר וטען שמה שרשם זה נכון, הקשר עין היה לדקה לא יותר ואחר עבד למשך דקה פלוס מינוס, וחודש לאחר התאונה, והזיהוי שרשם נהג ונוסע לאחר התאונה מתבסס על זיהוי הנהג ונוסע בשלב אי הציות, עמ' 8 ש' 3.