מדינת ישראל נ' גזאל(עציר)

גזר דין

1.הנאשם הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של הצתה – עבירה לפי סעיף 448 רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

2.מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי, בין הנאשם לבין משפחת המתלוננת, נתגלעה מחלוקת על רקע רצון הנאשם להתארס עם המתלוננת. על רקע זה, בתאריך 30.10.11 בשעה 1:00, ולאחר שהנאשם הצטייד בבקבוק של חומר דליק, הצית רכב מסוג פולקסווגן גולף, שבבעלות משפחת המתלוננת (להלן: "הרכב"), עת שהרכב חונה סמוך לבית המשפחה, בישוב עראבה, והעלה אותו באש.

במעשים המתוארים לעיל שלח הנאשם אש במזיד ברכב השייך למתלוננת ומשפחתה.

3.תסקיר שירות המבחן:

הנאשם בן 20, רווק. בטרם מעצרו בתיק דנן התגורר עם משפחתו בכפר עראבה ועבד בעבודות בניין. אביו עובד כשומר מזה מספר שנים ואימו עקרת בית. לדברי הנאשם קשריו עם הוריו קרובים ומשמעותיים עבורו. הנאשם תיאר משפחה נורמטיבית.

באשר לעבירה המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן, לקח הנאשם אחריות מלאה על ביצועה, הביע צער וחרטה כנה וטען בפני שירות המבחן כי התנהגותו האלימה אינה מאפיינת את דפוסי התנהגותו בדרך כלל והביע את רצונו להשתלב בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן לצורך בחינת פן זה שבהתנהגותו, גורם שמכשילו להתמודד במצבי לחץ ומשבר.

אין לנאשם הרשעות קודמות.

שירות המבחן התרשם מבחור המצוי בשלבי גיבוש זהותו הבוגרת, ללא קיומם של דפוסים עבריינים מושרשים. עוד התרשם שירות המבחן כי הנאשם גדל במשפחה שהצליחה לספק עבורו את המענה הרגשי והכלכלי.

להערכת שירות המבחן קיימים יסודות בריאים בתפקוד הנאשם והבאים לידי ביטוי ביציבות התעסוקתית שגילה טרם מעצרו וקשריו הקרובים עם בני משפחתו. הסתבכותו בעבירה הנדונה, יתכן וקשורה לקשייו להתמודד באופן אדפטיבי במצבי לחץ ומשבר, חוסר בשלות ומעורבות רגשית גבוהה.

שירות המבחן התרשם כי ההליך הפלילי הרתיע את הנאשם מפני ביצוע עבירות דומות בעתיד ולהערכתם רמת הסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד נמוכה בכל המובנים.

לאור כל האמור לעיל ונוכח גילו הצעיר, הבנתו לחומרת מעשיו, היעדר רישום פלילי ומוכנותו לקחת חלק בטיפול, המליץ שירות המבחן להסתפק בתקופת מעצרו ולשקול להטיל על הנאשם צו מבחן למשך 18 חודשים, במהלכה ישולב בהליך טיפולי.

4 .טיעוני הצדדים:

טענות המאשימה:

ציינה כי הנאשם הורשע בעבירה חמורה של הצתה, עוד ציינה כי הנאשם עצור מיום 30.10.11 ואין לו עבר פלילי. הפנתה לנסיבות ביצוע העבירה וציינה כי עובר לביצוע העבירה נתגלעה מחלוקת על רקע רצונו של הנאשם להתארס עם מתלוננת. בעקבות זאת, הצטייד הנאשם בבקבוק של חומר דליק, הגיע בסמוך לבית המתלוננת והצית את הרכב של משפחתה שהעלה באש וניזוק.

הפנתה לחומרת העבירה וציינה כי בניגוד לאמור בתסקיר, המדובר בעבירה שדרשה תכנון, הצטיידות מראש בחומר דליק והגעה לבית המתלוננת בשעת לילה מאוחרת. לטענתה, התכנון, ההצטיידות וההוצאה לפועל מעידים על נחישותו של הנאשם לבצע את העבירה ועל היותו נעדר כל פחד ומורא מפני החוק. ציינה כי בעקבות ההצתה נגרם נזק כבד לרכב והפנתה לסיכון האדיר שיצר הנאשם בביצוע ההצתה במיוחד לאור העובדה כי זה היה בסמוך לבית מגורים וכי בנס לא נגרם אסון חמור יותר ולא נגרמו פגיעות בנפש וברכוש. בנוסף הפנתה למניע שהביא את הנאשם לביצוע העבירה וציינה כי התגלעה מחלוקת בין משפחת המתלוננת לנאשם שהתקשה לשלוט במעשיו וביצע את העבירה. לטענתה, הסיכוי להישנות עבירות דומות מצד הנאשם גדול וגבוה. הפנתה לתסקיר וציינה כי שם צוין כי הנאשם נעדר בשלות להתמודד במצבי לחץ ומשבר.

המאשימה הפנתה לפסיקה וביקשה להטיל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה משמעותית, מאסר מותנה וקנס.

ב.טענות ההגנה:

לטענת ב"כ הנאשם, הנזק שנגרם לרכב קטן ולא משמעותי. ציין כי הרכב לא הוצת כליל, הנזק תוקן לאחר מכן והרכב שב לפעולה.

ב"כ הנאשם טען כי מבלי להקל ראש בחומרת העבירה המיוחסת לנאשם, הרי הענישה במקומותינו הינה אינדיווידואלית. הפנה לנסיבותיו האישות של הנאשם וציין כי הוא הודה, חסך זמן שיפוטי יקר, חסך העדת המתלוננת, נטל אחריות מלאה והביע חרטה כינה. עוד ציין כי המדובר בנאשם צעיר, בן למשפחה נורמטיבית ללא עבר פלילי והעבירה בה הודה והורשע אינה אופיינית לאורחות חייו. לטענתו, שהיית הנאשם מאחורי סורג ובריח לתקופה כה משמעותית לראשונה בחייו, חוללה אצלו שינוי מהותי, חידדה עבורו גבולות והיוותה גורם מרתיע.