מדינת ישראל נ' גופר

הכרעת דין

הנאשם לא התייצב לדיון היום, אני רואה באי התייצבותו לדיון הודאה באשמה ומרשיעה אותו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום י"א אב תש"ע, 22/07/2010 במעמד התובע.

דליה קליימן, שופטת בכירה

גזר דין

זומן כדין לתחילת משפטו, לא התייצב להמשך משפטו גם לאחר שביקש דחיה.

מדובר בברירת משפט, הנאשם ביקש להישפט אך לא התייצב ולא השמיע טיעוניו, עברו מכביד.

משביקש להישפט ולא התייצב שוב לא עומדת לו הזכות לשלם את ברירת המשפט המקורית ודינו יגזר גם בשים לב לבזבוז הזמן השיפוטי ולעברו המכביד.

לעניין זה יפים דברי כב' השופטת ברקאי (מחוזי ב"ש) ע"פ 4023/07 בעניין הורוביץ אריה נ' עירית באר – שבע, פסק דין מיום 28.5.07 שם הוטל על המערער בנסיבות דומות כפל קנס ואלה הם דברי כב' השופטת שם:

"אשר לעונש אשר הושת על המערער, לא מצאתי בו כל פגם או טעות שבמהות אשר יצדיק את התערבותו של בית משפט זה. בית משפט קמא השית על המערער עונש של כפל קנס וראוי שכך הדבר בנסיבות בהן טורחת מערכת המשפט לדון בהליך משפטי, אשר לצידו קיימת ברירת קנס ובנסיבות בהן בסופו של יום נדחית טענת האזרח אל מול הרשות.

הטרחת המערכת המשפטית כרוכה בעלויות כספיות והשתת עונש של כפל קנס הינה בגדר הסביר".

ראה לעניין זה דברי כב' השופט ס. ג'ובראן ברע"פ 7223/06 בעניין יהודה יולזרי נ' מ"י שם הוטל על הנאשם בגין עבירה של שימוש בפלאפון במהלך נסיעה בין היתר עונש של 6 חודשי פסילה בפועל ואלה הם דברי כב' השופט ס' ג'ובראן:

"דין הבקשה להידחות גם לעצם העניין. תכליתה של ברירת הקנס הינה לעודד תשלום קנס ללא התדיינות ובכך להקל הן על האזרח והן על מערכת אכיפת החוק. לאדם יש זכות לבחור במשפט מקום שמשוכנע הוא, כי יכול להוכיח את חפותו. ואולם הבוחר להישפט נוטל על עצמו סיכוי וסיכון: סיכוי, כי יצליח להוכיח את חפותו ויימצא חף מפשע וסיכון בכך שיתנהל משפט, על כל הכרוך בכך, לרבות נשיאה בעונש כמתחייב מן החוק. במקרה דנא, משבחר המבקש להישפט, הוא חשף את עצמו לנשיאה במלוא העונש ועצם ההודיה בעת המשפט אין משמעותה, כי על בית-המשפט להטיל את הקנס שהיה מוטל עליו, לולא בחר להישפט".

יפים הדברים גם בענייננו.

בנסיבות אלה אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

1.קנס בסך 1,000 ₪.

אם לא ישולם הקנס במועד, תעמוד יתרת הקנס לתשלום מיידי.

2.הנני פוסלת את הנאשם מלקבל, או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי, למשך 3 שנים שלא יעבור עבירות מהתוספת הראשונה והשניה לפקודת התעבורה ועבירות בהן הורשע.

זכות ערעור תוך 45 יום מיום המצאת גזה"ד לנאשם.

ניתנה והודעה היום י"א אב תש"ע, 22/07/2010 במעמד התובע.

דליה קליימן, שופטת בכירה