מדינת ישראל נ' גועבה(עציר)

גזר דין

רקע

הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סכין.

על פי עובדות הכרעת הדין, ביום 18.11.11, בהר הבית בירושלים, נעצר הנאשם על ידי שוטרים (מטעם שאינו קשור לתיק שבפני). כאשר הובא הנאשם לתחנת המשטרה נערך עליו חיפוש ונמצא על גופו סכין מתקפל בעל להב מתקבע. הנאשם טען כי מצא הסכין בחצר מסגד אלאקצא והחזיקו על מנת להחזירו לבעליו. לאחר ששמעתי עדות הנאשם דחיתי גרסתו העובדתית כבלתי מהימנה וקבעתי, כי לא הוכחה בפני מטרה כשרה להחזקת הסכין. לאור זאת הרשעתי הנאשם בעבירה המיוחסת לו.

טענות הצדדים

ב"כ המאשימה שם דגש על חמרת העבירה ועל עברו הפלילי המכביד של הנאשם ועתר להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל.

ב"כ הנאשם התיחס לכך שמדובר במפרנס יחיד של המשפחה. לטענתו הנאשם לא ביצע עבירות מאז נעצר עם הסכין ואין לחובתו עבירות אחרות של החזקת סכין. במסגרת טעוניו הגיש אסופת פסיקה נרחבת, של מקרים בהם נמנעו בתי משפט מהרשעת נאשמים בעבירות דומות.

מתחם העונש ההולם

הנאשם הורשע בכך שהחזיק על גופו סכין. העבירה בוצעה בהר הבית, מקום אשר מועד להתפרעויות ומעשי אלימות ואשר טמון בו פוטנציאל התלקחות גבוה. למרבה הצער, חדשות לבקרים מתעוררות מהומות בהר הבית.

חמרתה של עבירת החזקת הסכין היא, שיש בה לתת כלי ביד המחזיק לבצע עבירות פציעה חמורות. למרבה הצער, פעמים רבות קטטה אשר יכלה להגמר בחבלות בלבד, הסתיימה באורח טרגי, בשל כך שאחד המעורבים היה מזוין בסכין והשתמש בו.

הערך המוגן הנפגע על ידי עבירת החזקת סכין הוא הערך החשוב מכל, של שלמות הגוף וקדושת חיים. קו ישר מחבר בין עבירת החזקת הסכין והחמורות שבעבירות שבחוק העונשין. לפיכך מדיניות ענשית רצויה חייבת לקבוע מתחם עונש אשר יש בו לבטא את הפוטנציאל הקטלני הטמון בעבירה זו והצורך החיוני למנעה. ככל שיורתעו אנשים מלצאת מפתח ביתם עם סכין, כך ימעטו מקרים טרגיים בהם קטטה על ענין של מה בכך הביאה לדקירה אשר קפחה חיי אדם.

לא בכדי קבע המחוקק עונש של עד חמש שנות מאסר בצדה של עבירה זו. ואכן, על פי הפסיקה המנחה, ככלל אין מנוס מלהטיל בגין עבירת החזקת סכין, גם כעבירה יחידה, עונש של מאסר ממש, למעט במקרים חריגים.

ר' למשל האמור בע"פ 242/07, אובלימוב נ' מדינת ישראל, שם נפסק:

"ואכן אין צורך להכביר מלים על כך שסכין קוראת לשולף ולדוקר כשם שפירצה קוראת לגנב; "תת תרבות הסכין" על גילוייה השונים – מהחזקת סכין ועד לשימוש אלים בה – היא אורח תדיר, לא רצוי, בבתי המשפט, לרבות בבית משפט זה; היא כבר גבתה לא מעט חיי אדם, ועל כן אין מנוס מענישה מרתיעה לגביה, בכל גילוייה."

באותו מקרה אושר גזר דין של תשעה חודשי מאסר בפועל בגין עבירה של החזקת סכין ללא עבירה נלווית.

ר' גם דברי בית המשפט המחוזי בחיפה בע"פ 5953-03-09, אבו לשין נ' מדינת ישראל

לא מצאנו עילה להתערב בגזר דינו של בית המשפט קמא. הלכה היא כי בעבירות של נשיאת סכין יש מקום לגזור עונש של מאסר. אמנם קיימים מקרים חריגים בהם לא נגזר עונש כאמור, ואולם בדרך כלל, וגם כאשר מדובר בנאשמים ללא עבר פלילי, גוזרים בתי המשפט עונש של מאסר בפועל על אלו הנושאים על גופם סכין ללא צידוק סביר.

ר' כמו כן רע"פ 2932/08, מרגאן נ' מדינת ישראל ורע"פ 9400/08, מועתז נ' מדינת שיראל, שם אושרו גזרי דין של מאסר בפועל לשני נאשמים ללא הרשעות קודמות, אשר הורשעו בעבירה של החזקת סכין בלבד וכן ע"פ (חיפה) 31988-06-10, גטהון נ' מדינת ישראל והפסיקה המצוטטת בו.

לאור כל האמור למעלה, מתחם העונש ההולם את העבירה בה הורשע הנאשם נע בין מספר חודשי מאסר בפועל לריצוי ממש לשנת מאסר בפועל. הסתפקות במאסר בעבודות שירות לא יהיה בה כדי לבטא את חמרת העבירה או להעביר מסר מרתיע ברור, לנאשם ולאחרים.

נסיבות אשר אינן קשורות לעבירה