מדינת ישראל נ' גולדשטיין

פסק דין

מצאתי לזכות את הנאשם.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו, ב- 17.11.10 שעה 11.17 בשעה או בסמוך, ברחוב ירושלים 20 בני ברק, סטה הנאשם מנתיב נסיעה דבר שגרם להפרעה לתנועה. בניגוד לתקנה 40 (א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר באשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העיד השוטר יחיאל שרעבי. עדותו נשענה רובה ככולה על הדו"ח אשר הוא רשם ביום המקרה – ת/1. על פי רישומו של השוטר, ביום האירוע, השוטר היה ברח' ירושלים, השוטר הבחין ברכבו של הנאשם נוסע בניגוד לכיוון התנועה. נרשם לנאשם דו"ח.

תגובת הנאשם לאוזני השוטר במעמד רישום הדו"ח היתה: אני מצטער.

בחקירה נגדית טען השוטר כי במקום זה מותר לעקוף. השוטר נשאל את מי הנאשם סיכן. השוטר השיב "את התנועה. אם עצרתי אותך סימן שסיכנת."

בבית המשפט טען הנאשם כי הוא נסע ברחוב ירושלים בבני ברק, מצד ימין קיים מפרץ גדול שבו חנה אוטובוס אגד, לפניו חנתה הניידת תנועה. לפני הנאשם נעצר אוטובוס שלא נכנס למפרץ כיוון שהניידת חנתה שם. לדבריו האוטובוס עצר במטרה לעלות נוסעים, הנאשם ראה שכל הדרך פנויה, לא מגיע שום רכב ויצא לעקיפה. מצד ימין במפרץ עמדה הניידת שבאותה עת ביצעה פניית פרסה. אז, השוטר אמר לו לעצור בצד. השוטר טען שהיה אופנוע. הנאשם טען כי לא היה אופנוע במקום.

מטעם ההגנה העיד בנוסף מר' כהן יחזקאל. לדבריו היה ביחד עם הנאשם הם הגיעו לתחנת האוטובוס שם עמד אוטובוס שהחל להעלות נוסעים. הנאשם הסתכל לצד ימין על מנת לעקוף את האוטובוס, הניידת עמדה במפרץ אחרי התחנה והחלה לבצע פניית פרסה, ואז השוטר עצר אותו ואמר לו עוד מילה אחת אני נותן לך שלילה.

לאחר ששמעתי את הצדדים, השתכנעתי כי יש מקום לזכות את הנאשם.

הנאשם מואשם בעברה של סטיה מנתיב הגרימת הפרעה לתנועה. לאחר שעיינתי בדו"ח ושמעתי את השוטר. לא מצאתי כי הנאשם הפריע לתנועה או עולל היה להפריע לתנועה. הדו"ח אורכו 2 שורות. תיאור הנסיבות בדו"ח לא מפורט מה ההפרעה או עלולה להיות הפרעה. גם בבית המשפט לא העיד השוטר על הפרעה או הפרעה העלולה להיגרם לתנועה. המשפט בו נקט השוטר שנשאל מה סיכן הנאשם? "את התנועה. אם עצרתי אותך סימן שסיכנת", אינו מגלה שום הפרעה. הטיעון כי סיכנת את התנועה אינו פרטני דיו, כדי שבית המשפט יוכל להתרשם כי אכן התרחשה הפרעה. שוטר שרושם דו"ח צריך שהדו"ח יהיה מפורט דיו כדי שיסודות העברה יתמלאו. שימוש במינוח הפרעת לתנועה הינו מונח סתמי חסר משמעות ללא פירוט מינימאלי של סוג התנועה. בנסיבות הדו"ח לא מצאתי כי יסודות העברה התמלאו. לאור כל האמור, אני מוצא לזכות את הנאשם מעובדות כתב האישום.

זכות ערעור לבית המשפט המוחזי בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, יא' כסלו תשע"ב, 07 דצמבר 2011, במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: