מדינת ישראל נ' גולדפינגר

גזר דין

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של אי קיום צו שיפוטי.

2.ראשיתה של הפרשה בשנת 2002, כאשר ניתן כנגד הנאשם צו המחייב אותו להרוס מבנה גדול מימדים. הצו נכנס לתוקף רק בשנת 2006, כאמור בכתב האישום, ככל הנראה בשל דחיות או ארכות שניתנו. הנאשם לא ביצע צו זה למרות התקופה שחלפה, ולפיכך הוגש כנגדו כתב אישום נוסף.

3.ביום 16.05.11 הורשע הנאשם בעבירה של אי קיום צו שיפוטי, והושת עליו קנס בסך 8,500 ₪, וכן התחייבות להימנע מעבירה של אי קיום צו שיפוטי במשך שנתיים ימים, שאם לא כן ישלם קנס בסך 35,000 ₪ (ת/2).

4.למרבה הצער, הנאשם המשיך שלא לבצע את הצו השיפוטי שנכנס עתה לשנתו השביעית, ועד עתה חלק ניכר מהמבנה המקורי עומד על מכונו, וזאת כעולה מהתמונות שהוגשו וסומנו ת/1. ניתן לראות בתמונות כי שטח גדול יחסית של קרקע מתוחם ב-4 קירות גבוהים, ובצד אותה חלקה ישנו מבנה בן שתי קומות בשטח ניכר. ניתן לראות מהתמונות כי המקום אינו בשימוש, כדברי הנאשם, אך עדיין המבנה עומד על תילו, כאשר המאשימה טוענת שהוא מיועד לדרך.

5.אין צורך להרחיב בדבר חומרתה של העבירה של אי קיום צו שיפוטי, עבירה היורדת לשורשו של שלטון החוק. בית המשפט העליון פסק לא אחת, כי בעבירות מעין אלו יש לשקול הטלת עונשי מאסר בפועל, וזאת נוכח העובדה שבניה בלתי חוקית הפכה למכת מדינה, שיש להילחם בה מלחמת חורמה (רעפ 11920-04 סעד נאף נ' מדינת ישראל). יתרה מזו, בע.פ. (מחוזי חיפה) 1090/06 הוועדה המחוזית לתכנון ובניה חיפה נ' מוחמד נקבע כי גם בעבירה ראשונה של אי קיום צו יש להטיל מאסר בפועל בנסיבות מתאימות.

6.המאשימה לא עתרה למאסר בפועל אלא למאסר על תנאי ועונשים נוספים, ולכן אמנע מדיון בסוגיית המאסר בפועל.

7.מנגד, יש לזקוף לזכות הנאשם את העובדה כי הודה וחסך הליך שיפוטי, וכן את מצבו האישי והרפואי הקשים, כנטען על ידו, לרבות העובדה שהוא מתקיים מקצבת נכות. בנוסף יש לזקוף לזכותו את העובדה שהרס חלק מהמבנה, וכן את טענתו כי אין בידו להרוס את החלק האחר בשל קושי כלכלי.

8.יחד עם זאת, בדיון הקודם מיום 3.12.12, דחיתי את הטיעונים לעונש בקרוב ל-3 חודשים על מנת לאפשר לנאשם לבצע את ההריסה, דחיה שלמרבה הצער לא הועילה.

9.בהינתן כל השיקולים כאמור, אני משית על הנאשם את העונשים הבאים:

א.מאסר על תנאי של 6 חודשים. התנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה של אי קיום צו שיפוטי לתקופה של שנתיים ימים, שתחילתה בחלוף 30 יום מהיום.

ב.אשר לבקשת המאשימה להפעלת ההתחייבות להימנע מעבירה, ת/2: בהתחייבות זו התחייב הנאשם שלא לעבור עבירה של אי קיום צו בית משפט החל מיום 1.01.12 ובמשך שנתיים ימים. בהתאם לסעיף 5 לכתב האישום, במהלך שנת 2012 בוצעה עבירה זו על ידי הנאשם, פעם נוספת, ולפיכך יש להורות על מימוש ההתחייבות, שסכומה 35,000 ₪. לפיכך, אני מטיל על הנאשם קנס בגובה ההתחייבות בסך 35,000 ₪. סכום זה ישולם ב-10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, וזאת בהתחשב במצבו הרפואי והאישי של הנאשם. התשלום הראשון יבוצע ב-15.03.13 ובכל 15 לחודש שלאחריו. במידה ולא ישולם סכום זה, ייאסר הנאשם ל-90 יום.

ג.לגבי הקנס שהתבקש בנוגע לעבירה בתיק זה – בנסיבות העניין ונוכח הפעלת ההתחייבות להימנע מעבירה, שעניינה כתב האישום הקודם, אני משית על הנאשם קנס בסך 5,000 ₪, שישולם ב-3 תשלומים, שהראשון בהם בחלוף 30 יום ממועד התשלום האחרון בהתאם לסעיף קטן ב' לעיל.

ד.כמו כן, ראיתי לנכון להשית על הנאשם התחייבות להימנע מעבירה נוספת בתיק זה בסכום של 25,000 ₪, שתוכנה הינו שהנאשם לא יעבור עבירות על חוק התכנון והבניה למשך שנתיים ימים, שתחילתה בחלוף 30 יום מהיום. ההתחייבות תיחתם תוך 10 ימים, שאם לא כן ייאסר הנאשם ל-30 יום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתנה והודעה היום ט"ו אדר תשע"ג, 25/02/2013 במעמד הנוכחים.

יעקב שקד, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: