מדינת ישראל נ' גולדמן(אסיר)

החלטה

לאחר ששמעתי את הצדדים, מצאתי כי ניתן להסתפק בתסקיר שהוגש לתיק ביהמ"ש ולטעון לעונש היום.

ניתנה והודעה היום ד' תשרי תשע"א, 12/09/2010 במעמד הנוכחים.

עירית וינברג-נוטוביץ, שופטת

גזר דין

הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן, יורשע וישלח לקבלת תסקיר שירות מבחן.

על פי כתב האישום המתוקן, ביום 24/3/10 בשעת בוקר, היכה הנאשם את אשתו המתלוננת בראשה באמצעות נעל בית, בהמשך היכה באגרופים בראשה.

מששאלה המתלוננת את הנאשם מדוע היכה אותה, לקח ספרים בידו והיכה אותה.

בהמשך, איים כי אם תתקשר לבנה, יהרוג אותה, תוך שהוא ממשיך להכותה.

לפיכך, הורשע הנאשם בעבירה של תקיפת בת זוג ואיומים.

הנאשם יליד 1954 ללא עבר פלילי.

מהתסקיר שהתקבל עולה כי הנאשם סובל מזה שנים רבות מדיכאון. כיום נתון בטיפול תרופתי.

ביחס לעבירה, הנאשם נוטל אחריות מלאה על מעשיו והביע צער עליהם. המדובר באירוע חריג לחייו של הנאשם.

שירות המבחן התרשם שהנאשם אינו בעל דפוסי התנהגות אלימים וכי העבירה נעברה על רקע משבר מתמשך בתחום התעסוקתי והזוגי תוך התדרדרות במצבו הנפשי של הנאשם.

בסופו של התסקיר המלצה להעמיד את הנאשם בפיקוח שירות מבחן למשך שנה על מנת שיפקח על המשך הטיפול התרופתי ותבחן אפשרות לשלב את הנאשם בטיפול זוגי.

ב"כ המאשימה טענה כי לאור חומרת העבירות והעובדה כי הנאשם טרם החל בהליך טיפולי בשירות המבחן, יש להשית על הנאשם מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות ומאסר על תנאי.

הסנגורית טענה כי לאור ההודייה, החסכון בזמן שיפוטי, התיקון בכתב האישום, העובדה שהרקע לביצוע העבירות הינו מצבו הנפשי של הנאשם, שכעת מטופל ולאור מעצרו הממושך של הנאשם, במשך כחודש וחצי, יש להסתפק בענישה צופה פני עתיד.

הנאשם נשא דברים והביע חרטה על מעשיו.

ככל שבחנתי טיעוני הצדדים ותסקיר שירות המבחן, סבורה אני כי במקרה שבפני, שהינו מקרה יוצא דופן, ניתן להסתפק בענישה צופה פני עתיד, מתוך תקווה שיהיה בה כדי להרתיע את הנאשם מלשוב על המעשים ותהווה עבורו תמרור אזהרה.

לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

מאסר על תנאי למשך 6 חודשים והתנאי הוא שלא יעבור עבירת אלימות כנגד הגוף, תוך שלוש שנים מהיום.