מדינת ישראל נ' גולדין

החלטה

זוהי בקשה לפסול את המשיב מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו בתיק העיקרי בו מיוחסות לו עבירות של נהיגה רשלנית ונהיגה בשכרות וגרימת נזק לרכוש ואדם, מדובר בארוע מיום 26/2/2010 סמוך לאחר חצות הלילה של אותו יום, כאשר נטען בין היתר, שבדגימת נשיפה שנלקחה ונבדקה כדין נמצא ריכוז של 880 מ"ג אלכוהול, כמות העולה על הכמות הקבועה בחוק.

בקשה זו הוגשה במועדה, לאחר שהמשיב נפסל פסילה מנהלית למשך 60 יום ביום 1/3/2010.

משהובאה הבקשה בפני קבעתיה לדיון בפני מיידית ליום 15/4/2010. אותו יום ביקש המשיב שביהמ"ש ימנה לו סניגור ציבורי, באת כח המבקשת הסכימה לכך אך ביקשה כי הדיון הבא שיקבע יתקיים בטרם תסתיים הפסילה, ואמנם קבענו הדיון לתאריך 28/4/2010. למרבית הצער, ביום זה לא נמצאתי בביהמ"ש בעקבות ניתוח דחוף שנאלצתי לעבור, ושבתי לעבודה רק שלשום מחופשת המחלה.

הדיון נקבע להמשך דיון להיום לשעת בוקר, חבל שלפחות לא ניתנה החלטת ביניים על ידי שופט אחר בביהמ"ש שכן בינתיים לכאורה תקופת הפסילה המנהלית הסתיימה. גם חבל עם כל הכבוד למשיב שלא המתין לדיון הגם ששעת הדיון נדחתה לבקשת סניגורו. עם כל הכבוד לעבודתו כמתקין מזגנים ואמנם היום חם מאוד, וכנראה ישנה עבודה רבה, חשוב היה שהיה נוכח בדיון שכן לבקשתו מינתי לו סניגור ציבורי מלומד, והכלל הוא שבעניינים פליליים לרבות בענייני תעבורה מתקיימים בנוכחות הנאשם הנוגע בדבר.

יחד עם זאת, לא אחמיר עם המשיב בשלב כך כמובן. הסניגור המלומד טען כל טענה וייצגו נאמנה.

חזרתי ועיינתי בתיק החקירה שהוגש לי ונראית לי עמדת בא כח המבקשת מעמדת ב"כ המשיב ואנמק בקצרה.

כמובן שזכותו של הסניגור במשפט לטעון כל טענה, גם לאור פסק דין חשוב שניתן לאחרונה בהרכב של שלושה בירושלים שלמיטב ידיעתי הוגש עליו גם ערעור בביהמ"ש המחוזי בירושלים. יחד עם זאת, כפי שהבנתי את הסניגור המלומד גם לשיטתו ראיות לכאורה יש כאן ולא ניתן היה לטעון אחרת. בכל מקרה, שוכנעתי בצדקת טיעוניה של באת כח המבקשת.

במקרה דנן, גם במנותק מעברו הלא מכביד של המשיב, לאור טיבן ואופין של העבירות המיוחסות לו בכתב האישום במיוחד זו של נהיגה בשכרות שלכאורה היה נתון בשכרות בדרגה גבוהה ביותר, אף מפי שתיים מאותה דרגה מינימלית שנקבעה בפסק הדין מביהמ"ש המחוזי, אין לי ספק שהמשך נהיגתו של המשיב מסכנת את שלום הציבור ובטחונו.

במקרה דנן לא מצאתי מקום לקצוב את תקופת הפסילה שבה מדובר.

מקרה כזה ראוי לעשות מקום שהמדובר לכאורה בעבירה שבירורה לא יארך זמן רב, שיש סיכוי שבימ"ש יוכל לסיים את הדיון בתוך פרק זמן קצר, אולם מקרה זה ובמיוחד לאור טענת הסניגור המלומד וזו כמובן זכותו, בזמן המשפט עצמו לכפור לא רק באשמה, אלא גם בתקפותה של הבדיקה ולהביא כל ראיה בנוגע אליה, לא מצאתי מקום לפחות לא לעת הזו לקצוב את תקופת הפסילה שבה מדובר.

במקרה דנן, לא ברור אם הלכה למעשה המשיב קיבל חזרה את רישיון הנהיגה.

יחד עם זאת, לכאורה אכן תקופת הפסילה המנהלית למשך 60 יום מיום 1/3/2010 הסתיימה לפני כמה ימים. אפילו קיבל המשיב את רישיון הנהיגה כאמור, לעניות דעתי בנסיבות הענין ולאור העובדה שכפי שציינתי הדחיה בדיון באה מחמת אילוץ של ביהמ"ש, הגם שכמובן שמן הראוי היה שבאת כח המדינה משקיבלה בקשה לדחיה היתה מגישה בקשה להסרת כל ספק, בקשה דחופה בפני שופט תורן או שופט אחר, לגבי החלטה של פסילה עד להחלטה אחרת, במיוחד לאור דברים שכתבתי בזמנו בהחלטתי מיום 15/4/2010 עמ' 2, שורה 1 ואילך, הרי בהתחשב בעובדה כי מדובר בימים ספורים ואפילו קיבל המשיב חזרה את רישיון הנהיגה באלו הימים, אני מורה כאמור על פסילתו לקבל או להחזיק רישיון נהיגה עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו בתיק העיקרי 6321-03-10 ואף מעבר ל-6 חודשים אלא אם כן תינתן החלטה אחרת על ידי בימ"ש מוסמך.

בעניין זה סומך אני על החלטה שניתנה על ידי השופטת יעל רז לוי לאחרונה בתיק ע"ח 35868-02-10 מיום 1/3/2010 במקרה שלנו נסיבותיו חמורות יותר מהמקרה שם לכאורה.

ועוד בשולי הדברים, אבקש מהמזכירות לענייני תעבורה של בימ"ש זה לקבוע את התיק למענה ענייני בהקדם האפשרי בפני כב' השופטת דליה קליימן המלומדת.

למועד זה יש לזמן את הנאשם ואת באי כח הצדדים.

הסניגור יודיע לנאשם תוכן החלטה זו.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום כ"ה אייר תש"ע, 09/05/2010 במעמד הנוכחים.

חיים נחמיאס, שופט בכיר