מדינת ישראל נ' גודלי

בפני

שופטת שרית קריספין-אברהם

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו גרם תאונת דרכים וחבלה של ממש בגין אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים חצייתו בבטחה ונהיגה בקלות ראש, עבירה על תקנה 67(א) לתקנות התעבורה, בקשר עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה וסעיף 62(2) בקשר עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה.

הנאשם כפר באישומים המיוחסים לו, וביום 27.3.12, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העידו העדים הבאים:

עדת תביעה מספר 1 – ילנה איבנובה, הולכת הרגל המעורבת

עד תביעה מספר 1 – רס"ר טרבלוס זיו, בוחן תאונות דרכים, מטעמו הוגשו המסמכים הבאים:

ת/1 – הודעת נאשם

ת/2 – דו"ח בוחן

ת/3 – תרשים

ת/4 – סקיצה

ת/5 – לוח תצלומים

ת/6 – דו"ח פעולה

כמו כן, הוגשה תעודה רפואית, שסומנה ת/7

להלן גרסת המאשימה, כעולה מכתב האישום, עדותם של עדי התביעה והראיות שהוגשו:

ביום 3.8.10, בסמוך לשעה 11:50, נהג הנאשם באוטובוס זעיר בחולון, ברחוב המצודה, מכיוון צפון לכיוון דרום ובהגיעו לצומת עם רחוב המעפילים, החל בפניה שמאלה.

אותה שעה חצו את מעבר החצייה ברחוב המעפילים, מכיוון דרום לכיוון צפון ומשמאל לימין לכיוון נסיעת הנאשם, עדת תביעה מספר 1 ובתה בת החמש.

הנאשם לא אפשר להולכות הרגל להשלים חצייתן בבטחה, המשיך בנסיעה ופגע בע"ת 1, שנפלה על הכביש עם בתה. העדה זיהתה את הרכב והנאשם כשכנה.

כתוצאה מהתאונה, נחבלה בגופה העדה חבלה של ממש – שבר במרפק וכן נגרם לה קרע בשריר ברגל.