מדינת ישראל נ' גדילוב

החלטה

בין הנאשם, באמצעות ב"כ, לבין המאשימה נרקם הסדר טיעון במסגרתו תוקן, באופן מהותי, כתב האישום שהוגש נגדו והוסכם על הפנייתו לקבלת תסקיר שירות המבחן בטרם הרשעה.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בהן הודה הנאשם, החל משנת 2005, או ממועד סמוך לכך, ועד יום 10.01.13 תקף ארבעה מתוך תשעת ילדיו הקטינים, בכך שסטר להם והכה את גופם במספר הזדמנויות, בין היתר בשלושה מקרים שפורטו בכתב האישום והם:

בתחילת שנת 2012 או בסמוך לכך תקף שלא כדין את אחד מבניו בכך שסטר לו בפניו.

בתאריך 9.01.13 בשעות הבוקר או בסמוך לכך, בתגובה לסירובה של אחת מבנותיו ללכת לבית הספר, דחף אותה בעוצמה וכתוצאה מעוצמת הדחיפה נהדפה הקטינה על הארון.

בתאריך 10.01.13, סמוך לשעה 17:30 צעק על ילדיו שלדבריו לא התייחסו לאחיהם הקטן שבכה והשליך כפית לעבר אחת מבנותיו שנפגעה כתוצאה מכך במצחה.

לאחר שנרשמה הודאתו של הנאשם, בעובדות כתב האישום המתוקן, נקבע כי הוא ביצע ריבוי עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, על פי סעיף 379 ביחד עם סעיף 382(ב)(2) לחוק העונשין.

בהתאם למוסכם בין הצדדים הופנה הנאשם לשירות המבחן, בטרם הרשעה, לקבלת תסקיר, כשקצין המבחן הונחה גם להעביר המלצתו בשאלת הרשעתו של הנאשם.

במעמד הצגת הסדר הטיעון לא הבהירה המאשימה את עמדתה בעניין הרשעתו או אי הרשעתו של הנאשם, אך כאמור אפשרות זו לא נשללה משהוסכם שתיבחן על ידי שירות המבחן, בטרם הרשעתו.

בתסקיר שהוגש, לקראת הדיון שנקבע לשמיעת טיעונים בעניין ההרשעה ובעניין העונש שייגזר עליו, פירט שירות המבחן את נסיבות חייו של הנאשם ולמדנו כי הנאשם כבן 36, נשוי מזה 15 שנים ואב לתשעה ילדים בטווח הגילאים 2-14, שוהה כיום בתנאי הרחקה עקב האירועים האחרונים נשואי כתב האישום ועובד מזה 14 שנים בחברה לעיבוד שבבי בלוד.

עוד למדנו שהנאשם סובל ממחלה, שמפאת צנעת הפרט לא אציינה וכי בתקופה הקודמת למעצרו עבר טיפולים רפואיים במחלה, אשר גרמו לתופעות לוואי נוירו-פסיכיאטריות – הכוללות התקפי זעם, דיכאון ועוד, כפי שאף עלה ממסמכים רפואיים ופסיכיאטריים שהוגשו על ידי באת כוחו במהלך הטיעונים.

להתרשמות שירות המבחן הנאשם ממוקד כיום בעיקר בהשלכות המשפטיות הצפויות לו וחששו מפני הרשעה פלילית, שעשויה לפגוע במקור פרנסתו, כשהוא מביע רצון לחזור ולשקם את התא המשפחתי.

בהתייחסו לעבירות, בהן הודה, הביע הנאשם צער וחרטה על מעשיו והתמקד בעיקר בנסיבות שהובילו לביצוע העבירה האחרונה, בתקופה שאופיינה על ידו במשבר ולחץ על רקע מעבר דירה וקבלת הטיפול הרפואי.

לאחרונה השתלב הנאשם בטיפול, במסגרת שירות המבחן, בקבוצה ייעודית לאבות שהופנו על רקע אלימות כלפי ילדיהם, ולהערכת שירות המבחן הנאשם מגלה יכולת לגמישות ושינוי בעמדותיו, שאופיינו תחילה בצמצום אחריותו ויכולתו לראות את הפגיעה בילדיו, כשנראה שכיום מסוגל להכיר בנזק שהסב לילדיו ומבין כי עליו לערוך שינוי בדפוסיו.

נוכח האמור לעיל, תפקודו התעסוקתי היציב והתקין לאורך השנים, ההליך הטיפולי בו החל והעובדה שהנאשם נעדר הרשעות קודמות וזהו התיק היחיד התלוי ועומד נגדו, מעריך שירות המבחן שההליכים המשפטיים הננקטים נגדו מהווים גורם מרתיע ומדרבן ולהתרשמותם המשך טיפול ייעודי יפחית את הסיכון להישנות התנהגות דומה ויסייע לנאשם במצבי לחץ בתקשורת מקדמת יותר.

לאור זאת ובהתחשב בכך שהנאשם הינו המפרנס העיקרי במשפחה ושבמסגרת עבודתו עובד הנאשם עם גופים ביטחוניים, המליץ שירות המבחן שלא לפגוע במקור פרנסתו ולשקול בחיוב הימנעות מהרשעתו בדין, והעמדתו בצו מבחן למשך שנה וחצי.

חרף המלצת שירות המבחן עתרה המאשימה להרשיע את הנאשם בעבירה שיוחסה לו, בהתחשב באופי העבירה, אורך התקופה בה, על פי הודאתו, נקט הנאשם באלימות כלפי ילדיו הקטינים, כשלהבנתה, עולה ממסמך רפואי שהוגש על ידה, שאין קשר בין מחלתו למעשי האלימות שנקט כלפי ילדיו.

עוד הוסיפה וטענה ב"כ המאשימה שהמקרה אינו עומד בקריטריונים שנקבעו בהלכת כתב, המאפשרים סיום ההליך באי הרשעה, כשלטעמה אין במסמכים שהוגשו על ידי ההגנה כדי להצביע על פגיעה קונקרטית ממשית, כשרק לאחרונה השתלב בהליך הטיפולי ולמעשה עד כה לא עבר טיפול.

עם זאת לאור הודאתו של הנאשם והחיסכון בזמן השיפוטי עתרה המאשימה לענישה הכוללת רכיבים של מאסר על תנאי והתחייבות, כשלא הביעה התנגדות להטלת צו מבחן לצד ענישה זו.

מנגד, ביקשה ב"כ הנאשם לאמץ את המלצת שירות המבחן, מהנימוקים המפורטים בתסקיר, ולהימנע מהרשעתו של הנאשם.