מדינת ישראל נ' גבריאלי(עציר) ואח'

החלטה למשיב 2

בקשה למעצר עד תום ההליכים.

נגד המשיב, ביחד עם משיב 1, הוגש כתב אישום שעניינו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (חבלה בכוונה מחמיה), קשירת קשר לביצוע עוון (שיבוש מהלכי משפט), ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה ושיבוש מהלכי משפט, עבירות על פי הסעיפים 499(א)(1), 499(א)(2), 329 ביחד עם סעיפים 25 ו-34ד' ו-244, הכל לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

ב"כ המשיב מסכימה לקיומן של ראיות לכאורה ברובד הנמוך ביותר ואף זאת, רק לגבי עבירה של ניסיון לקשירת קשר.

לנסיבות נדרשתי בהחלטה מפורטת בעניינו של משיב 1 ועיקרן קשירת קשר לחבול בממלא תפקיד בעיריית תל-אביב, במטרה למנוע העדתו של זה במסגרת הליך אזרחי כנגד משיב 1.

נטען בכתב האישום כי משיב זה היה שותף לקשר.

הראיות

הודעות א.א. (להלן: "הסוכן")

בהודעתו מיום 03.10.11, עת נחקר בגין עבירות רכוש, הוא מעלה לראשונה את שמו של המשיב אשר היה מעורב איתו במקרה לגביו נחקר.

בהודעתו השניה מיום 03.10.11, בחקירתו בגין עבירות נשוא תיק זה, הוא מספר כי "אני זוכר שבערך בחודש שישי ישבתי אני ואיתן ברחוב שדרות דוב הוז בשדרה ואז איתן קיבל טלפון, שבצד השני של הקו היה חיים גבריאלי, אשר ביקש מאיתן לבוא" (שורות 18-20). הוא ממשיך ומספר כי אמר למשיב ללכת לפגישה ושיעדכן אותו לאחר מכן. לאחר כשעתיים התקשר אליו המשיב והם קבעו להיפגש. בפגישה סיפר לו כי משיב 1 "רוצה לפרק שני אחים שהרגו לו את הבן" וכי הוא מוכן לשלם מאה אלף ₪ לשם כך. (ש' 24-25). כשבועיים לאחר מכן התקשר משיב 1 למשיב וביקש להיפגש עימו. הסוכן הצטרף לפגישה. במפגש סיפר להם משיב 1 כי יש עובד עירייה שאחראי לנכסים ולנדל"ן בעיריית תל אביב בשם לוי, אשר "עושה לו בעיות" לגבי המתחם אליו פלש ורוצה לפנות אותו מהמתחם. משיב 1 סיפר להם שהעניין מצוי בהליך משפטי והוא כבר דחה את הדיון פעם אחת ואינו יכול לדחות פעם נוספת. הוא מעוניין שלוי "לא יגיע לדיון" ומוכן לשלם לכל אחד מהם 20 אלף ₪ כי "אם לוי יגיע לדיון יהיה לי בלאגן וייקחו לי את הנכס" (ש' 37-44). הוא הסביר להם היכן ממוקם משרדו של לוי בבניין העירייה. הסוכן נסע יחד עם המשיב למשרדו של לוי התברר להם כי הוא בחופשה עד שבוע הבא.

יומיים לאחר מכן נסע בשנית עם המשיב למתחם של משיב 1 וגם הפעם התקשר המשיב למשיב 1 מטלפון ציבורי להודיע על הגעתם על מנת שהאחרון יכבה מצלמות האבטחה. במהלך הפגישה סיפר המשיב למשיב 1 על נהג מונית אשר משחק במקום של מהמרים בחולון, ונושא אקדח במונית. בתגובה אמר משיב 1 למשיב שיביא לו את האקדח. כמו כן מסר משיב 1 למשיב תמונות של לוי, והמשיב תחב אותן לכיסו.

לאחר הפגישה אמר לו המשיב כי "אפשר להוציא מחיים על כל כלי 10 אלף ₪ כי הוא חם והוא רוצה דחוף כלים" (ש' 71). כאשר הגיעו לביתו של המשיב, הוא הניח את התמונות של לוי באחת החוברות על מכשיר המיקרוגל.

הוא ממשיך ומתאר כי כשבועיים לפני המעצר הנוכחי שלו, נפגשו עם משיב 1 בפעם האחרונה והוא סיפר להם כי הצליח לדחות הדיון לחודש נובמבר ותאר באוזניהם את האופן בו הוא רוצה שיפגעו בלוי, סמוך למועד הדיון.

בהתאם למה שביקש משיב 1, פרצו הסוכן והמשיב למונית, בכוונה לגנוב את האקדח, אך לא מצאו את מבוקשם.

הסוכן מתאר כי טרם כל מפגש שלו ושל המשיב עם משיב 1, דאג המשיב להודיע למשיב 1, מטלפון ציבורי, על בואם וביקש ממנו לכבות את המצלמות במתחם ביתו/משרדו. את הטלפונים הסלולאריים לא הכניסו לפגישות ואף ישבו מחוץ למשרד כי "כל הזמן בראש של חיים שיש עליו האזנות" (ש' 31-32, 35-36, 55-57).

לשאלה כיצד מכיר את משיב 1 השיב כי המשיב הכיר ביניהם. הוא אינו יודע את מספר הטלפון של משיב 1 משום שהמשיב היה היחידי שדיבר עימו.

בהודעתו מיום 18.10.11 הוא מספר כי ביום 13.10.11, שעה ששהה במעצר בית, הגיע אליו המשיב מלווה בחבר. במהלך פגישתם אמר למשיב כי לגבי "ההוא שעובד בעירייה, שהלכנו ובדקנו אותו, ראיתי אותו...וצילם את השטח מול הבית של אימא שלי שלא יפלשו שם"...(ש' 17-20). בתגובה אמר לו המשיב: "המניאק הזה עושה צרות לכולם". הוא התכוון לאלי לוי. (ש' 22).

בהודעתו השנייה מאותו יום הוא מספר כי בבוקר אותו היום הלך למשיב הביתה. הם דיברו על אלי לוי. המשיב הזכיר את משיב 1 ואמר כי גם אם משיב 1 יפגע בבן אדם וגם אם לא, ייקחו לו את השטח, בין אם יופיע לוי לדיון ובין אם לאו. (כך גם מהתמליל- דיסק 7/705/89 עמ' 5-6). הוא שאל את המשיב האם החזיר את הכסף שלקח ממשיב 1 והוא השיב שלא, שמשיב 1 מתקשר אליו מידי פעם והוא מתחמק ממנו.

אכן, כמאמר ב"כ המשיב, מצטיירת תמונה מאותה שיחה, כי המשיב אמר שהפגיעה לא תועיל. אולם, הדברים נאמרו כחוות דעת ותו לא. כפי שיפורט להלן, המשיב המשיך ליטול חלק פעיל בקשר.

בהודעתו מיום 03.11.11 הוא מספר כי בעת שהיה אצל המשיב בבית, העלה את שמו של אלי לוי ואמר כי הוא מוכן לטפל בזה לבד, אם הוא לא מעוניין. בתגובה אמר לו המשיב כי דוד שלו שמע שהוא עשה מספר דברים עבור משיב 1 והזהיר אותו לא להתעסק איתו משום "שהוא בן אדם מניאק" ושלא יעשה בשבילו מאומה. (ש' 18-19). המשיב שאל אותו האם זה לא מאוחר כבר לעשות משהו בעניין והוא השיב שלא, כי המשפט ב-11 לחודש. הוא המשיך וסיפר למשיב כי אלי לוי יוצר בעיות בשכונת הארגזים, שם גרה בת אחיו והוא מעוניין "לעשות את זה ככה שמי שיבוא אחריו יחשוב פעמיים" (ש' 24-25). הוא ביקש מהמשיב את הטלפון של משיב 1. המשיב אמר לו: "עוד יותר טוב. אתה תלך לחיים ואתה תספר לו ותשאל אותו האם זה עוד אקטואלי, ואז תספר לו את כל מה שאתה יודע בקשר לבן אדם...שהוא גם לשכונת הארגזים, שהוא בא, עשה בלאגן, וזה ההזדמנות שאם אתה תעשה את זה יחשבו שאלה עשו את זה" (ש' 32-36). המשיב ממשיך ואומר: "אם אתה עושה את זה, אתה חייב לשים מסיכה על הפנים ואפילו אודם...שלא יזהו אותך" (ש' 36-38). הוא אמר למשיב שכבר הכין קפוצ'ון וכובע והמשיב אמר לו: "רק שחיים לא יידע מזה...אז אני לא איכפת לי לבוא איתך לעשות את העניין, אני אקח כמה לירות, ואז כשאתה הולך אתה אומר לו שאתה עושה את זה לבד, דפוק לו מחיר, ואם הוא ישאל אותך מה עם איתן תגיד לו שאתה עושה את זה לבד, לא לוקח אף אחד. מה שיש לך עם איתן זה לחוד. תגיד לו אני הולך לבד ואני סוגר איתך לבד, אני אתה ואלוהים, ואחרי שאתה תעשה את זה אני אשלח את איתן, תביא לו את הכסף, והוא, איתן, יביא לי" (ש' 36-44).