מדינת ישראל נ' גברחימוב(עציר)

החלטה

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של איומים ,פציעה בנסיבות מחמירות וניסיון לפציעה בנסיבות מחמירות .

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו וזאת על פי הוראות סעיף 21 (א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –מעצרים ) ,התשנ"ו-1996.

על פי הנטען בבקשה בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב. בתמצית, ראיות אלה כוללות: הודעת המתלוננים, הודעת עדי ראיה אשר נכחו במקום האירוע, הודעת חבריו של המשיב אשר הגיעו עימו למקום האירוע, עימותים בין המשיב לבין המתלונן 1 וחברתו, תיעוד רפואי דו"ח פעולה של השוטר נעמה נואטחה ,דו"ח של משל"ט צפון קלטת, ותמליל .

לדעת המבקשת העבירות המיוחסות למשיב מקימות עילות מעצר סטטוטוריות מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(4) המלמדת על מסוכנתו של המשיב .

ב"כ המשיב חלק על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר סטטוטורית וביקש להסתפק במעצר בית מלא בבית הוריו ובפיקוחה של משפחתו או לחילופין לשלוח המשיב לתסקיר שיבחן מסוכנתו וחלופת מעצר וזאת לאור עברו הנקי של המשיב ואורח חייו הנורמטיביים.

ראיות לכאורה :

עיון בתיק החקירה מלמד על קיומה של תשתית ראייתית לכאורית המלמדת על כך כי המשיב ביצע את העבירות כנטען בכתב האישום.

המתלונן 2 בחקירתו מיום 1/10/11 טוען כדלקמן: "אלכס הצמיד לי את הדבר החד בראש ונתן לי דקירה קלה בראש וירד לי דם".

עדת התביעה 5, ולריה איזמוזרוב, מסרה בעדותה מיום 1/10/11 : "ראתי את ביביב (הכוונה לאלכס הערה שלי א.א.) עובר בין כל האנשים שהזכרתי ודוחף אותם עם הידיים".

הנאשם בחקירתו מיום 1/10/11 הכחיש את המיוחס לו וטען: "אני הייתי בבית ומי שיכול להעיד על כך עורך הדין" "לא הייתי הסיטואציה הזאת ולא יודע על מה היא מדברת". "אני לא הייתי במקום"

המתלונן 1 בחקירתו מיום 1/10/11 מסר כי : "אלכס קפץ עלי אחרי שעבר בין כולם כנראה עם סכין, אני לא בטוח, הוא דקר אותי פעמיים...הוא חתך עוד כמה אנשים...ואז בא אלי שוב ודקר אותי שוב בבטן וזהו"

המתלונן 3 בחקירתו טען: "ראיתי שאלכס...מחזיק משהו ביד שלו ונתן מכה עם היד שלו לצוואר של פאשה ולחזה" . "אלכס הסתובב והתקרב לכוון שלי והצמיד לי סכין לצוואר שלי"

די באמור לעיל בכדי לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב במידה ויינתן מלוא המשקל בעדויות אלה. בשלב זה בית המשפט אינו בוחן את מהימנות העדויות ואת דיותן ואין הוא נכנס אל עובי הקורה ביחס לשיקולי מהימנות, כי אם משקיף במבט על ובוחן אם די באותן ראיות כדי להוכיח את האשמה .

העובדה כי המתלונן הרחיק עצמו מזירת האירוע וטען כי לא נכח במקום האירוע כאשר עדים רבים ולא רק המתלוננים מסרו תאור מדויק של האירוע – מפחיתה מעוצמת מהימנותו.

אני קובעת כי לצורך בקשה זו קיימות ראיות לכאורה במידה הנדרשת.

עילת מעצר :

ענייננו בעבירות אלימות חמורות. פציעה בנסיבות מחמירות וניסיון לפציעה בנסיבות מחמירות. עבירות אלה עת נעברות תוך שימוש בכלי נשק קר, מקימות עילת מעצר סטטוטורית.

יפים הם דבריו של כב' השופט מ' חשין על אף שנאמרו במסגרת גזר דין ולא במסגרת הליך מעצר בע"פ 259/97 סובחי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו) לפיהם :

" תת תרבות הסכין ,כפי שאמרנו לא אחת ,דינה כי תיעקר ,והעושים ייענשו בכל חומרת הדין .יצא הקול מבית המשפט ויידעו הכל ,כי הנועץ סכין בגופו של הזולת ייסגר בבית האסורים לתקופות שנים " .