מדינת ישראל נ' גבר(עציר) ואח'

החלטה בענין המשיבים 1,2 ו- 4

כתב האישום מייחס למשיבים ביצוע עבירות של התפרצות למקום מגורים, גניבה ושיבוש מהלכי משפט. בנוסף, יוחסו למשיבים עבירות שונות, אולם לצורך הדיון בבקשה זו די אם נאמר כי למשיבים 2 ו- 4 מיוחסות עבירות של שהייה בישראל בניגוד לחוק ושל תקיפת שוטר. לאמיתו של דבר מסכימים המשיבים לקיומן של ראיות לכאורה לגבי כל העבירות למעט עבירת שיבוש מהלכי משפט. ב"כ המשיבים 2 ו- 4 טענו כי ככל שמדובר בעבירה הנוגעת לתקיפת שוטר מדובר בראיות ברף התחתון של קיום ראיות לכאורה.

עיון בחומר הראיות מעלה כי הראיות הסובבות את העבירות של תקיפת שוטר מבוססות על התיאורים בדוחות הפעולה של השוטרים ועל עדותו של השוטר רן יונה. האמור במזכרים ובעדויות אלה די בו כדי להקים ראיות לכאורה, אף שניתן לתת משקל מסוים גם לטענות באי כוח המשיבים בנוגע לדרך בה נתפסו המשיבים ולהלך רוחם המשוער בעקבות דרך ביצוע המעצר.

העבירה של שיבוש הליכי חקירה מבוססת בעיקרה על 3 מזכרים שנכתבו על ידי רס"ר מריה גרה. האמור באותם מזכרים מעיד על ניסיון לתיאום גרסאות, ואף שניסיון זה נעשה לאחר מסירת ההודעות על ידי המשיבים, לא ניתן לקבוע שהמשיבים סברו באותה עת כי לא תהיה חקירה נוספת. ממילא נראה שבשלב זה של הדיון קיימות ראיות לכאורה גם לביצוע עבירה זו.

למשיב 1 עבר פלילי הכולל מספר לא מועט של הרשעות שרובם ככולן סובבות עבירות ישנות למדי. עם זאת, את העבירות המיוחס לו בוצע המשיב בשעה שהוא משוחרר בתנאים במסגרת ההחלטה שניתנה בב"ש 11878/09, במסגרתה נקבע כי עליו לשהות במעצר בית מלא למעט בשעות בהן הוא מצוי בעבודתו. ההנחה כאילו ביצוע עבירות התפרצות בצוותא עם אחרים, לאחר הסעת תושבי שטחים שלא כדין בתוך תחומי ישראל, עולה בקנה אחד עם תנאי השיחרור, היא מופרכת על פניה. הפרת תנאי שיחרור מקימה עילת מעצר עצמאית כפי שנקבע בסעיף 21 לחוק המעצרים, ודי בה כשלעצמה כדי להביא במקרים המתאימים למעצרו של החשוד עד לתום ההליכים ( ראו בש"פ 7364/09 מדינת ישראל נ' אדרי, מיום 17.9.09). המעט שניתן לומר הוא כי אדם המפר תנאי מעצר שהושתו עליו חודשים ספורים קודם לכן, בגין עבירות דומות, אינו אדם שניתן לרחוש לו אמון, שהוא התנאי הבסיסי ביותר לצורך שיחרור לחלופת מעצר (ראו לענין זה בש"פ 6709/09 יטח נ' מדינת ישראל, מיום 31.8.09; בש"פ 82/10 וקנין נ' מדינת ישראל, מיום 19.1.10). כאשר דברים אלה מצטרפים לטיב העבירות שבוצעו על ידי המשיב, וכאשר התנהלותו בביצוע העבירות אגב הפרת תנאי השיחרור מעידה על זלזול תהומי בהחלטות בית המשפט, אין כל מקום לשקול חלופת מעצר בענינו. לפיכך אני מורה על מעצרו של המשיב 1 עד לתום ההליכים נגדו.

שונים הדברים בנוגע למשיבים 2 ו- 4, שהם נעדרי כל עבר פלילי רלוונטי ולא הפרו תנאים שהושתו עליהם על ידי בית המשפט. למשיב 2 הרשעה קודמת של שהייה בישראל שלא כדין, בעוד שלמשיב 4 אין עבר פלילי כלשהו. כאמור, לשניים מיוחסות עבירות של התפרצות לבית מגורים, גניבה, שיבוש מהלכי משפט ותקיפת שוטר. כפי שציינה המבקשת בבקשתה, העבירה של התפרצות לבית מגורים טומנת בחובה סכנה, הן בשל הפגיעה ברכוש ובפרטיות והן בשל החשש להתפתחות עימות אלים ( ראו בש"פ 380/08 בדר נ' מדינת ישראל, מיום 5.2.08; בש"פ 8068/09 מדינת ישראל נ' אבו עליון, מיום 28.10.09). על דברים אלה שב כבוד השופט עמית בהחלטתו בבש"פ 45/10 מסרוואה נ' מדינת ישראל, מיום 8.1.10. על אף זאת יש לשים אל לב כי בכל אותם המקרים נעצרו המערערים או המשיבים על רקע עבר פלילי מכביד. לענין זה ניתן להפנות גם להחלטה בבש"פ 6444/09 אבו רידה נ' מדינת ישראל, מיום 18.8.09 בו נקבע כי יש מקום להורות על שיחרור לערובה מתאימה לתושבי שטחים להן יוחסו מספר עבירות פריצה, עבירות של תקיפת שוטרים והימלטות. באופן דומה נקבע אך לאחרונה שגם כאשר מדובר בתושבי שטחים שביצעו עבירות רכוש בנוסף לעצם השהייה בישראל שלא כדין יש מקום לבחון חלופה מתאימה, ואף חלופות קיצוניות למדי (בש"פ 1290/10 מדינת ישראל נ' אלשעו, מיום 18.2.10). לכך ניתן להוסיף את אותן החלטות שהוגשו בדיון היום במסגרתן שוחררו תשובי שטחים נעדרי עבר פלילי ממשי לחלופות מעצר.

מאחר ומעצם מקום מגוריהם של המשיבים 2 ו- 4 קם חשש להימלטות מאיימת הדין, יש לקבוע תנאי שיחרור שיבטיחו את התייצבותם לדיונים שיבואו. לפיכך אני מורה על שיחרורם של המשיבים 2 ו- 4 מן המעצר בכפוף לכך שכל אחד מהם יפקיד סכום של 20,000 ₪, יחתום על התחייבות עצמית בסכום של 15,000 ₪ ויעמיד שני ערבים צד ג' תושבי ישראל ובעלי הכנסה מוכחת שיחתמו כל אחד על ערבות צד ג' בסכום של 10,000 ₪.

השחרור יכול שיעשה בפני קצין שב"ס, קצין משטרה, שוטר או סוהר שהוסמכו לכך.

אם המשיבים לא יעמדו בתנאים עד ליום 18.3.10 בשעה 11:00 הם יובאו בפני שופט.

ניתנה והודעה היום ב' ניסן תש"ע, 17/03/2010 במעמד הנוכחים.

רם וינוגרד, שופט

החלטה

אם תודיע המבקשת עד היום בשעה 16:00 כי היא מגישה ערר, יועכב ביצוע ההחלטה עד ליום 18.3.10 בשעה 16:00.

ניתנה והודעה היום ב' ניסן תש"ע, 17/03/2010 במעמד הנוכחים.

רם וינוגרד, שופט

הוקלד על ידי: נעמי שמואל