מדינת ישראל נ' גבן ואח'

החלטה

המשטרה מבקשת להאריך את מעצרם של החשודים ב- 5 ימים, לצורך הגשת כתב אישום ובקשה להארכת מעצר עד תום ההליכים. על פי החשד השתתפו החשודים שהם אבו ובנו באירוע אלים שבמהלכו תקפו יחד עם אחרים ובהם בן נוסף של החשוד 1 פקחים של הקרן הקיימת לישראל אשר הגיעו לשטח שבו עבדו החשודים אשר נחשדו בביצוע עבודות כרייה שלא כחוק. התקיפה בוצעה באמצעות כל תקיפה רבים, לרבות אלות, אבנים וסכינים.

החשודים נעצרו ביום האירוע. בפרשה חשודים נוספים אשר טרם אותרו וטרם נחקרו.

עיינתי בתיק החקירה ובדו"ח הסודי שסומן על ידי ונחה דעתי כי קיימת תשתית ראייתית הקושרת את החשודים לחשדות המיוחסים להם. המעשים מלמדים על מסוכנות מצד מי שמבצעם. מדובר בתקיפה אלימה בצוותא של עובדי ציבור שהגיעו בתום לב לבצע את תפקידם, תוך שימוש בנשק קר וגרימת חבלות גופניות לפקחים, אשר נאלצו בסופו של דבר, לירות באוויר על מנת לגרום לחשודים לחדול ממעשיהם.

קיימת איפוא כנגד שני החשודים עילת מעצר של מסוכנות שעוצמתה אף רבה יותר כלפי החשוד 1 שהינו בעל עבר פלילי מכביד ביותר מזה שנים ארוכות, בתחומים שונים, לרבות עבירות רכוש, אלימות, עבירות כלפי עובדי ציבור, עבירות של כרייה בלתי חוקית ועוד.

בנוסף קיים גם חשש לשיבוש מהלכי משפט וזאת בהתחשב בעובדה כי חלק מן המעורבים בפרשה והחשודים אף הם בתקיפה טרם נעצרו וככל הנראה מסתתרים במכוון מפני המשטרה שהרי אין ספק כי ידוע להם שדרושים לחקירה. כאמור מדובר בחשודים שבחלקם לפחות הם בני משפחת החשודים.

בנסיבות אלו, ועל יסוד הצהרת התובע שהוגשה בתיק זה אין ספק כי קמה סמכות להאריך את מעצרם של החשודים לפי סעיף 17ד' לחוק המעצרים. עם זאת אין ביהמ"ש פטור מלבחון את השאלה אם ניתן להשיג את מטרת המעצר גם בדרך של חלופה.

אכן בדרך כלל יעתר ביהמ"ש לבקשת התביעה להארכת מעצר הנסמכת על הצהרת תובע, כאשר ישנן ראיות לכאורה ועילת מעצר וזאת על מנת שלא להתערב בשיקול דעתה של התביעה.

עם זאת, כאשר, ניתן לקבוע כבר בשלב זה כי הסיכוי למעצרו של חשוד עד תום ההליכים קלוש, יש מקום להורות על שחרורו גם בשלב זה וזאת לחלופת מעצר ראויה.

סבורני כי יש לנהוג באופן שונה לגבי החשוד 1 והחשוד 2. החשוד 1 הוא בעל עבר פלילי מכביד כאמור, בעברו עבירות אלימות ורכוש חמורות והוא עבריין רצידיביסט. חשוד זה הסתבך עם המשטרה עשרות פעמים נוספים מעבר לאותם פעמים שבגינם הובא לדין והורשע. בנסיבות העניין קיים סיכוי סביר כי יעצר עד תום ההליכים בתיק זה, גם אם אין בכך כמובן ביטחון ואינני קובעת בשלב זה כל עמדה בעניין.

יש להאריך איפוא מעצרו של חשוד זה אף כי מתוך עיון בתיק החקירה ובחינת היקפו סבורני כי אין צורך להאריך את המעצר למלוא התקופה המבוקשת.

שונים הדברים באשר לחשוד 2. מדובר כאן בצעיר כבן 20 אשר אין לו כל הרשעות קודמות ולמעשה לא הסתבך מעולם עם המשטרה בעבירה כלשהי. העבירות המיוחסות לו אכן חמורות אך חומרת העבירה לכשעצמה אינה קריטריון יחיד לבחינת מסוכנותו של החשוד וסבורני שכאשר מדובר בצעיר נורמטיבי שהסתבך לראשונה בחייו בעבירה, מסוכנותו אינה כה חמורה עד כי מעצר ממש הוא הדרך היחידה לשם הגנה על הציבור מפניו. סבורני כי חלופת מעצר ראויה אשר תכלול הרחקתו מרחק רב ממקום ביצוע העבירה ומקום מגוריו, בתנאי מעצר בית מלא בצירוף איזוק אלקטרוני ותחת פיקוח ערב אחראי והפקדה כספית משמעותית יש בהם כדי להשיג את מטרת המעצר לגבי חשוד זה.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על הארכת מעצרו של החשוד 1 עד ליום 16.06.10 בשעה 14:00.

אשר לחשוד מס' 2:

אני מורה על שחרורו לחלופת מעצר וזאת לאחר שתוצג חלופת מעצר אשר תכלול את כל הפרמטרים שפורטו בהחלטתי דלעיל.

במידה ולא תוצג חלופה ראויה יובא החשוד בפני בתוך 24 שעות.

ניתנה והודעה היום א' בתמוז התש"ע, 13/06/2010 במעמד הנוכחים.

לילי יונג-גפר, שופטת

סגנית הנשיא

הוקלד על ידי: חגית דהן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: