מדינת ישראל נ' גביבולייב(עציר)

גזר דין

הואיל ואני מקבל הסדר הטיעון שהוצג לפני היום, וככל שמדובר בהסדר טיעון "סגור" מבחינת רכיבי העונש למעט הפיצוי, הרי אין צורך ללכת אחר המתווה שנקבע בתיקון 113 לחוק העונשין. אני מקבל, כאמור, את הסדר הטיעון

בהיותו סביר וראוי בנסיבות המקרה והעניין ועל פי כל השיקולים הצריכים לגזר הדין אני קובע כי אלה העונשים שאני משית על הנאשם על פי הנימוקים כדלקמן.

הנאשם הודה והורשע על פי הודייתי בעבירה של התפרצות למקום מגורים וגניבה, המחלוקת בין הצדדים היא באשר לגובה הפיצוי שיש לחייב את הנאשם בגין מאסר. פתחתי גזר הדין דווקא בעניין זה כיוון שאני סבור שעונש המאסר המוסכם אינו מן החמורים בנסיבות המקרה, העניין והנאשם.

אין צורך להכביר מילים באשר לחומרת העבירה של התפרצות לדירה וגניבה מתוך הדירה, גניבת רכוש בעליה. הדברים ידועים ורבות נכתב על כך בפסקי דין שונים ובמיוחד בהלכות של בית משפט העליון. עת עבר הנאשם את העבירות המיוחסות לו עמד נגדו עונש מאסר מותנה משך 6 חודשים, יתרה מזו, סמוך, באופן יחסי למועד ביצוע העבירות הללו, נדון הנאשם לעונש מאסר למשך 12 חודשים על פי גזר דין מיום 15/9/2011 מבימ"ש זה.

הנימוקים להסדר כפי שבאו לידי ביטוי במו"מ בין הצדדים ובדיונים הנדחים לפני, הן מן הסתם תוצאה של סיבות ראיותיות כאלה ואחרות.

כאמור הצדדים חלוקים לעניין הפיצוי. הכלל הוא שיש להורות על פיצוי ככל שקורבן העבירה ניזוק ועל פי גובה הנזק. שאלה שעלתה לדיון לפני והיא שאלה שהעלה ב"כ הנאשם, היא האם יש להתחשב בפיצוי משום הודיית הנאשם שיש עימה אף חרטה והפנמת המעשה האסור ויש גם כדי חסכון בזמן שיפוטי.

שאלה קשה, מרכיב הפיצוי בגזר הדין הוא נושא אופי של פיצוי במובן האזרחי ועונשי במובן של ענישה במשפט הפלילי.

במקרה שלפני באופן חריג ביותר, ובמיוחד לנוכח הודיית הנאשם, מצאתי לחייב את הנאשם בסכום פיצוי שהוא נמוך מערך הנזק כפי המפורט בכתב האישום ואני מדגיש כי מדובר בחריג.

אלה העונשים שאני משית על הנאשם.

אני מורה על הפעלת המאסר המותנה למשך 6 חודשים שהושת על הנאשם בת.פ. 16197-05-11 של בית משפט זה.

בגין העבירות בהן נדון הנאשם במשפט זה, אני גוזר על הנאשם עונש מאסר למשך 13 חודשים.

שני עונשי המאסר הללו ירוצו במצטבר באופן שתקופת המאסר הכוללת היא למשך 19 חודשי מאסר בפועל.

עונש המאסר ירוצה מיום מעצרו של הנאשם 6/8/2013.

7 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר לא יעבור הנאשם עבירה נגד הרכוש מסוג פשע.

5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מיום שחרור הנאשם ממאסר לא יעבור הנאשם עבירה נגד הרכוש מסוג עוון למעט עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין – החזקת נכס החשוד כגנוב.

קנס בסך 500 ₪ או חודשיים מאסר תמורתו.

פיצוי למתלונן עד תביעה מס' 1 עופר אגסי ת.ז. 029541448 על סך 15,000 ₪.

הקנס והפיצוי ישולמו ב- 20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כשהראשון שבהם יהא לאחר שחרור הנאשם ממאסר. על פי אומדן תקופת המאסר אני קובע שהתשלום הראשון יהיה ביום 1/4/2015.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.