מדינת ישראל נ' גביאו

החלטה

המדינה מבקשת לצוות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו בת.פ. 6254-07-10.

כתב האישום

כתב האישום מייחס למשיב עבירות של החזקת סכין שלא כדין, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, תקיפת שוטר ואיומים, וזאת על שום שעל פי הנטען, החזיק ביום 7.7.10 סכין שאורך להבה כ- 18 ס"מ שלא כדין. במקום עברה קטינה ומשהבחין בה הנאשם החל לגדפה ואף איים עליה כי אם לא תבוא אליו יהרוג אותה.

בעקבות זאת הוזמנה המשטרה למקום והשוטרים הודיעו למשיב כי הוא מעוכב. המשיב סירב להתלוות לשוטרים ואזי נעצר והוכנס לניידת. בעת ששוטר ביצע חיפוש בתיקו של המשיב בתוך הניידת, תקף אותו האחרון במכות אגרוף בפניו והמשיך ותקף אותו בידיו וגרם לו לדימום ונפיחות סביב עינו ולחתך מדמם בפניו.

טיעוני הצדדים

המבקשת טוענת כי בידיה ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב, והמבוססות בעיקרן על הודאתו החלקית של המשיב ועל דו"חות שוטרים, וכן טוענת היא לקיומה של עילת מעצר של מסוכנות הנלמדת מן העובדה כי המשיב התהלך כשהוא חמוש בסכין ובה נופף ואיים על השוטרים ולאחר מכן תקף אותם.

לטענתה, התנהגותו של המשיב כלפי השוטרים שוללת כל אפשרות ליתן בו אמון ולשחררו לחלופת מעצר.

הסנגור טוען כי מדובר בחקירה מגמתית הנובעת מן העובדה כי הקטינה המוזכרת בכתב האישום היא בתו של שוטר בתחנת המשטרה בעפולה, וכי חרף זאת בוצעה החקירה כולה על ידי משטרת עפולה, כאשר אביה של הקטינה אף לא מסר הודעה כמקובל לגבי עדים אלא רשם מזכר בבן 3 עמודים. לדבריו היה המשיב במקום צורך טיול, ושם כך החזיק בתיק גב ובסכין בתוך נרתיק על גופו. במקום נוצרה אי הבנה, שכן המשיב אכן צעק בעקבות ויכוח עם אש אחרת וילדה סברה ככל הנראה בטעות כי הוא צועק עליה ועל כן הזעיקה את אביה שהוא שוטר, ואזי החל מסע משטרתי לאיתור המשיב. הוא מזכיר אף אשה ובת שעברו במקום ומלין על כי לא נעשה מאמץ לאתרן.

עוד מלין הוא כי לא נתקבל אישור מח"ש לשפיטת המשיב, על אף שהוגשה על ידו תלונה למח"ש.

כן מצביע הוא על סתירות בגירסת הקטינה אשר לתיאור הסכין או לעצם החזקתו.

הסנגור טוען עוד כי המשיב הותקף על ידי השוטרים אף שהוא עצמו לא תקפם וכי השוטר נפגע ככל הנראה בשל ניסיונותיו של המשיב להגן על עצמו כשהוא אזוק בידיו.

לטענתו, לא נבדה תכולת תיקו של המשיב, דבר שיכול היה לאשש את גירסתו ולפיה יצא לטיול וזו היתה מטרת החזקת הסכין.

אשר לענין העדרו של אישור שפיטה מטעם מח"ש מסרה התובעת כי המשיב כלל לא התלונן כי הותקף על ידי השוטרים, אך חרף זאת, וליתר בטחון, נשלח התיק למח"ש, אך משם נמסר כי אין צורך באישור שפיטה מאחר ואין מדובר בתקיפה במהלך שימוש בכוח.

מכל מקום, אישור מח"ש אינו מהווה תנאי על פי חוק להגשת כתב אישום, ועל כן אינני רואה בענין זה כשלעצמו נתון רלבנטי לשאלת מעצרו של המשיב.

מכל מקום, אישור מח"ש אינו מהווה תנאי על פי חוק להגשת כתב אישום, ועל כן אינני רואה בענין זה כשלעצמו נתון רלבנטי לשאלת מעצרו של המשיב.

ראיות לכאורה

לאחר שעיינתי בתיק החקירה קובעת אני כי קיימת תשתית ראייתית מוצקה להוכחת המיוחס למשיב בכתב האישום.

מדו"חות השוטרים עולה כי באותו ערב התקבלה קריאה במוקד המשטרתי על אדם ממוצא אתיופי המתהלך ברחובה של עפולה כשוא חמוש בסכין גדולה, צועק ומשמיע דברי איום.

השוטרים עופר בן לולו וג'ולי בן מויאל הגיעו למקום ופגשו תחילה באדם ממוצא אתיופי וסברו כי הוא החשוד. ואולם, כעבור רגעים ספורים התברר להם כי טעו, וכי החשוד הוא אדם אחר – הוא המשיב, אותו ראו כשהוא מתהלך ותרמיל על גבו ובמותנו השמאלית סכין בתוך נדן.