מדינת ישראל נ' גבארין

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקת סכין, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן:"חוק העונשין").

בתאריך 05.03.08, בשעות הערב, סמוך לתחנת דלק יוקלר בעפולה, עת נסע עם אחר ברכב, החזיק על גופו סכין מתקבעת בעלת להב באורך של כ-8 ס"מ. באותן הנסיבות, עת ערכו השוטרים חיפוש ברכב, השליך את הסכין מתחת למושב הרכב.

תסקיר שירות המבחן:

מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם הינו רווק בן 23, מזה כ- 5 חודשים עובד במסעדה בחיפה ומתגורר בנשר. הנאשם הודה ונטל אחריות למעשיו, לדבריו, רכש את הסכין והחזיק בה לצרכי עבודה, אך לא היה מודע לאיסור החוקי שבהחזקת הסכין. קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם מתפקד בצורה חיובית ותפקודו מעיד על יכולת להיענות לגורמי סמכות, עמדותיו משקפות יכולת התמודדות במצבי חיים שונים והתנהלותו אינה משקפת דפוסי חשיבה עבריינים או נטייה להתנהגות אלימה ופורצת גבולות. לאור האמור, הומלץ להטיל צו של"צ בהיקף של 180 שעות.

טיעונים לעונש:

ב"כ התביעה טען כי הנאשם הורשע בעבירה נפוצה של החזקת סכין, שיש להלחם בה בדרך של ענישה מחמירה, גם כאשר מדובר בצעירים ללא עבר פלילי. ב"כ התביעה בקש להטיל על הנאשם מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות.

הסנגור מצידו טען כי הנאשם הינו בחור צעיר בן 23 ללא הרשעות קודמות, הודה בהזדמנות הראשונה והביע חרטה על מעשיו. הנאשם לא הבין את המשמעות המשפטית של החזקת הסכין, אביו אינו עובד ומקבל הבטחת הכנסה, על כן פרנסת המשפחה על כתפיו. הסנגור ביקש שלא למצות את הדין עם הנאשם, לאמץ המלצותיו של שירות המבחן ולהטיל על הנאשם צו של"צ.

סיכום:

הנאשם הורשע על פי הודעתו בעבירה חמורה של החזקת סכין מבלי שהוכיח כי הוא מחזיקה למטרה כשרה. המדובר בעבירה נפוצה וחמורה אשר יש להחמיר בענישה על מנת למגרה, ויפים לעניין זה דבריו של כבוד השופט חשין בע"פ 9133/04 דוד גורדון נ' מדינת ישראל (לא פורסם):

"בתי המשפט, בהם בית-המשפט העליון, הוסיפו והתריעו שוב ושוב על אותה מגפה שפשתה במחנה והיא מגפת תת-תרבות הסכין. צעירים נושאים עימהם סכינים למיניהן, משל המדובר היה בפריט לבוש הכרחי כממחטה או כדבר אחר שאדם נושא בכיסו כמפתח או כמכשיר טלפון נייד. וסכין הנישאת על גוף במערכה הראשונה סופה שהיא נשלפת וננעצת בגופו של הזולת במערכה השניה".

בית המשפט העליון חזר ועמד על חומרת התופעה של "תת תרבות הסכין" ועל הצורך להחמיר בענישה אף עם מי שרק נושא עמו סכין ועדיין לא עשה בה שימוש. ראה ע"פ 6508/05 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם) מפי השופטת ברלינר:

"מדובר בביטוי של תת תרבות הסכין כאשר עצם ההצטיידות בסכין בעת יציאה לבילוי "מראה על אימוץ אותה תת תרבות ועל נכונות ללכת על פי דרכיה". מדובר בתופעה חמורה שהפכה למכת מדינה. כיוון שכך, יש להחמיר מאוד עם אלה שנושאים סכין עימם, גם במקרים שלא נעשה שימוש בסכין".

מצילום הסכין אשר הוגש לתיק בית המשפט ניתן ללמוד כי אין המדובר בסכין אשר נועדה ל"קילוף התפוח" והמדובר בסכין חדה ומתקפלת, הניתנת לקיבוע באמצעות קפיץ, ואורך להבה כ- 8 ס"מ. החזקת סכין שכזו מצדיקה, בדרך כלל, הטלתו של עונש מאסר בפועל, אולם מצאתי לנכון להתחשב במקרה זה באמור בתסקיר שירות המבחן, אשר התרשם, בכליו המקצועיים, כי הנאשם הינו נורמטיבי בדרך כלל, העובד לפרנסתו מגיל צעיר והתנהלותו אינה מעידה על דפוסי חשיבה עבריינים או נטייה להתנהגות אלימה ופורצת גבולות.

אזקוף לזכותו של הנאשם את העובדה שהודה בעובדות כתב האישום והביע חרטה על מעשיו, כנאמר במקורותינו: "מְכַסֶּה פְשָׁעָיו, לֹא יַצְלִיחַ; וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם:" (משלי כח, יג). כמו כן אתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם כפי העולה מתסקיר שירות המבחן ובעובדה כי הנאשם נעדר הרשעות קודמות, וכי מאז ביצוע העבירה לפני כשנתיים לא נפתחו כנגדו תיקים נוספים.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ובחנתי כמתבקש, נסיבותיו האישיות של הנאשם, אני מטיל על הנאשם עונש כדלהלן:

אני מטיל על הנאשם מאסר על תנאי של 5 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור על אותה עבירה.

אני דן את הנאשם לקנס בסך 4000 ש"ח או 50 ימי מאסר. הקנס ישולם ב- 4 תשלומים חודשיים, תשלום ראשון בעוד חודש.

אם לא ישולם תשלום אחד מבין התשלומים, יעמוד כל הקנס לפרעון מידי. אם הופקדו כספים במסגרת תיק זה, יש לקזזם עם הקנס.

לבקשת התביעה, הסכין להשמדה.