מדינת ישראל נ' גבארין אחמד

החלטה

לפני כשנה ניתן פסק הדין הפוסל את הנאשם מנהיגה.

לפני כ-7 חודשים ניתנה הוראת ביהמ"ש לפיה על המבקש להפקיד את רישיונו כמתחייב על פי החוק ועל פי הוראות גזר הדין.

הנאשם לא קיים לכאורה צו בית משפט ומאז ועד להפקדת הרשיון, במשך תקופה מאוד ארוכה, החזיק הנאשם ברישיונו ועשה בו שימוש ולכאורה, ובכך עבר לכאורה עבירות חמורות על החוק (סעיף 287 לחוק העונשין התשל"ז 1977; סעיף 67 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) התשכ"א 1961). גם אם לא עשה בו שימוש, עבר הנאשם על הוראות החוק המחייבות אותו בהפקדת רישיון שעה שנפסל על ידי ביהמ"ש (תקנה 556 (א) לתקנות התעבורה התשכ"א 1961).

חובת תום הלב וניקיון הכפיים הינה הוראת על החולשת על כלל ההליכים המשפטיים, הן בדין האזרחי והן בדין הפלילי.

בעל דין החוטא בחוסר ניקיון כפיים, תוך הפרה בוטה של החוק ומבצע לכאורה, תוך כדי כך, עבירות חמורות על החוק, לא יכול לרחוץ בניקיון כפיו ולעתור לסעד מביהמ"ש. יפים לכאן דברים שאמר ביהמ"ש המחוזי בחיפה בב"ש (חיפה) 3008/08 - מיכאל מור ואח' נ' מדינת ישראל, המחלקה לחקירות שוטרים ואח' (תק-מח 2008(3), 3200) מפי כב' השופט רון שפירא (הדגשה שלי –ש.ב.):"החובה לעשות שימוש בזכויות דיוניות בדרך מקובלת ובתום לב, מוטלת, להשקפתי, גם על צדדים בהליך פלילי ולענין זה, גם על נפגעי עבירה. בית המשפט מוסמך להביא בחשבון ניהול של דיון והגשת בקשה בחוסר תום לב , במסגרת מכלול שיקוליו בענין העתרות לבקשה זו או אחרת".

ראה: ע"פ 10736/04, מרדכי כהן נ. מדינת ישראל, טרם פורסם (2006); פרופ' ד. ביין, שאלת תחולת עקרון תום הלב בדיון הפלילי, פלילים, כרך ד', עמ' 101 ; ע"א 2328/07 יורם גיל נ' עו"ד אביחי דרזנר ואח' (2009).

די בהתנהגות זו של הנאשם כדי להביא לדחיית הבקשה.

למעלה מן הדרוש, אציין, כי אין בנטען בבקשה כדי להביא לביטול פסק הדין.

הנאשם הגיש תלונה על מה שנחזה להיות עבירת התחזות, לפני כ-5 חודשים, וזאת לאחר שניתן פסק הדין נגדו. הדו"ח נשוא פסק הדין, ניתן ונמסר לנאשם לאחר שזוהה על ידי השוטר על ידי תעודת מזהה. בדו"ח צוינו כל פרטיו של הנאשם לרבות מספר הזהות, כתובתו ומספר רישיון הנהיגה שלו. הדו"ח נמסר לנאשם ב-4.12.09, זמן רב בטרם הגשת התלונה במשטרה. בדו"ח שנמסר לידיו הוזמן הנאשם למועד בו ניתן פסק הדין נגדו.

בנסיבות אלה, לא מצאתי להיעתר לבקשה ואני דוחה אותה.

ניתנה היום, י"ג ניסן תשע"א, 17 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: