מדינת ישראל נ' גבארה נורז

החלטה

לאחר עיון בבקשה, ניספחיה ותגובת המאשימה, הבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר נדחית.

ההלכה המשפטית קבעה כי על מי שמבקש ביטול פסק דין שניתן בהעדרו להצביע על קיומו של הצדק סביר להיעדרות מן הדיון או להראות שקיים חשש ממשי לקיומו של עוות דין. לעניין זה ראו רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נגד מדינת ישראל, וכן פסיקות רבות נוספות.

יפים לענייננו גם הדברים שנאמרו ברע"פ 8065/10 ויאצ'סלב מלייב נגד מ"י:

"לכל אדם הזכות ליומו בבית המשפט, ואולם אין לאפשר ניצול זכות זו שלא לטובה. על המבקש לבטל פסק הדין שניתן בהיעדר, להראות כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו, או כי הביטול דרוש כדי למנוע עיוות דין"

בעניננו, המבקשת ידעה על תאריך הדיון שרשום בברור על גבי ההזמנה לדין שנמסרה לה באופן אישי ואיני מקבל טענתה כי לא קיבלה הזמנה לדין שנשלחה בדואר – אין לכך כל ביסוס.

בנוסף, לנגד עיני החלטת כב' השופט מודריק בע"פ 70050/99 חרובי פארס נ' מ"י, בו נדונה בקשת נאשם לביטול שפיטה בהעדרו, בטענה שטעה במועד. בדחותו את הבקשה קבע כב' השופט מודריק:

"אין לי ספק שלעתים, מתרחשות תקלות וטעויות שונות ומשונות אצל נאשמים במשפטי התעבורה ובעטים אין הם מגיעים למשפט.

נדמה לי שאין ברירה אלא שלא לקבל בקשות לביטול המשפטים להוציא נסיבות מאוד יוצאות דופן שבהם התקלה או המניעה מוכחת באורח אובייקטיבי.

הסתמכות על פניות הנאשמים אפילו אם הם נתמכות בתצהיר עלולות לגרום בוקה ומבלוקה בסדרי בתי משפט לתעבורה. למעשה, לא יימצא צדיק אחד שיואיל להופיע במועד למשפט שלו ויימצאו הנאשמים מכתיבים את סדרי העבודה של ביהמ"ש".

יתרה מכך בקשת המבקשת אינה מגלה ולו נימוק אחד לעניין עיוות דין, המבקשת אינו מעלה כל טענת הגנה והעונש שהוטל על המבקשת בגין העבירה החמורה ביותר של נהיגה במהירות היותר מכפול מהמותר במקום, הנה מתחשבת ביותר, ולכן איני רואה עיוות דין.

כאמור לעיל, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.

אולם, לפנים משורת הדין הריני מורה על ביטול ריבית הפיגורים, ומורה על חלוקת הקנס המקורי ל-3 תשלומים שווים ורצופים התשלום הראשון לתשלום עד יום 01.04.12.

לאור אי בהירות כתובתה, על המבקשת להתיצב אישית במזכירות לקבלת השוברים.

ניתנה היום, כ"א שבט תשע"ב, 14 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: