מדינת ישראל נ' גאנם(עציר) ואח'

החלטה למשיבים 2 ,3

בקשה למעצר עד תום ההליכים.

נגד המשיבים, ביחד עם משיב 1 ומשיבה 4, הוגש כתב אישום המונה שישה אישומים.

האישום ראשון מיוחס לכל המשיבים ועניינו עבירה של קשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

האישום השני מיוחס למשיבים 1, 3 ו-4 ,עניינו עבירות איומים, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות (בצוותא ותוך שימוש בנשק קר) והיזק בזדון, עבירות לפי סעיפים 192, 333+335 ו-452 לחוק.

האישום השלישי מיוחס לכל המשיבים ועניינו עבירת איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק.

האישום הרביעי מיוחס למשיבים 1, 2 ו-3 ,עניינו עבירה של סחיטה באיומים, עבירה לפי סעיף 428 סיפא לחוק.

האישום החמישי מיוחס למשיבים 1 ו-2 ועניינו ניסיון לרצח ונשיאת נשק, עבירות לפי הסעיפים 305(1) ו-144 לחוק.

האישום השישי עניינו עבירת איומים והוא מיוחס למשיב 1.

הדיון לראיות הינו למשיבים 2,3 ומטבע הדברים אמקד את הדיון באישומים החמורים, האישומים השני, השלישי, הרביעי והחמישי.

רקע

המשיבים והמתלוננים בני משפחה אחת הם, המתגוררים בשכנות. רצונו של משיב 3 לקבל היתר בנייה היה לצנינים בעיני המתלוננים ומכאן שרשרת האירועים האלימה, כפי שהיא עולה מכתב האישום.

בקצירת האומר יש להגדיר את סלע המחלוקת כדלקמן: טוען ב"כ המשיבים כי אפשר שננקטו מעשי אלימות אולם ידם של המשיבים אינה במעשה. ב"כ המשיבים מאשר כי המתלוננים מזהים את המשיבים כמי שפגעו בהם, אולם, לדבריו מדובר בעלילה שאין מאחוריה ממש. לשיטתו, קיימות פרכות כה גלויות עד כי הן שומטות את הבסיס לתשתית הראייתית.

דיון

האישום הראשון:

נטען באישום זה כי המשיבים קשרו קשר לפגוע פיזית בסמי קועד (להלן: "המתלונן"), על רקע רצונם להלך עליו אימים על מנת שייסוג בו מהתנגדויותיו לדרישות היתרי בנייה למשיב 3.

מטבע הדברים, קיומה של תשתית ראייתית לכאורית לאישום הראשון של קשר לפשע, ייגזר מההחלטה לגבי האישומים האחרים.

הדיון ביתר האישומים יתקיים במאוחד משום שיש חשיבות להביא את גרסאות המתלוננים על פי סדר מסירתן.

בהודעת סמי קועד (להלן: "המתלונן") מיום 23.07.13- מציין שיש סכסוך על רקע בניה. בא להגיש תלונה על רקע ירי כשהיה עם אשתו. מספר שגיסו, אחמד שעאר (להלן: "משיב 3") הגיש בקשה להיתר בניה והוא הגיש התנגדות באמצעות עו"ד משה לין. לאחר התדיינויות כאלה ואחרות, התחילה אלימות של משיב 3 ומוחמד גאנם (להלן: "משיב 1"), שהוא חתנו של משיב 3. לדבריו, האירועים האלימים החלו ביום 30.1.12, שנה וחצי קודם לתלונה, עת הותקף ברחוב ונגרם לו שבר ביד שמאל. הציג אישור רפואי. באירוע התקיפה היה מעורב משיב 3 ואיתו היו משיב 1 ואשתו משיבה 4. למשיב 3 הייתה אלה גדולה. בתקיפה נטלה חלק משיבה 4. משיב 1 לא נטל חלק בתקיפה. היד נשברה משום שהוא הגן על עצמו באמצעותה. באותו מעמד איימו עליו כי אם ימשיך להתנגד לבניה, ירצחו אותו. הוא נמלט מהמקום ולאחר שחזר, ראה ששמשות רכבו נופצו.

לשאלה מדוע לא הגיש תלונה עד למתן ההודעה השיב שחשש מהם.